"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב
מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
"הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ
בספר הזה מסופרות קורות חייו של בן-ציון, בנו בכורו שול אליעזר בן - יהודה. לימים שינה בן - ציון את שמו לאיתמר בן - אב'י (כלומר בן אליעזר בן - יהודה).
בן-ציון היה הילד הראשון בירושלים ששפת-האם שלו היתה עברית, ולכן זכה להיקרא 'הילד העברי הראשון.
קשים היו חייו של 'הילד העברי הראשון' בירושלים של תחילת המאה. משפחתו נאלצה להיאבק מאבק מר נגד דעות
כמו רובינזון קרוזו על אי, באומץ רב ובתושיה, מסתתר ילד יהודי בבית הרוס, ברובע רפאים בגיטו.הרובע פונה מדייריו, שהשאירו כמעט את כל רכושם.
הבית ההרוס נמצא ליד חומת הגבול, ומבעד לפתח האוורור שבפינת המסתור שלו יכול אלכס לצפות בנעשה ברובע הפולני. עליו להמתין בין ההריסות לאבא שהבטיח לחזור כעבור כמה ימים.
אך הימים הופכים לשבועות והשבועות
ציון הוא ילד שנולד בשכונת מצוקה למשפחה המתקשה לגדל אותו.
בסיועה
של העובדת הסוציאלית מועבר ציון למשפחה אומנת בחיפה, שם הוא זוכה לבית חם.
משפחתו החדשה של ציון כוללת את גברת שרוני, האם, פסיכולוגית במקצועה, שעושה ככל יכולתה לעזור ולקדם את ציון בעזרתם של בעלה אלימלך ובנה הצעיר ניר.
על אף השינוי הרב שחל בו מתקשה ציון להסתגל לחייו החד
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.