מדף הספרים של Relique - הספרים שדירג
"קדחת המגרש דן במצבו של האדם. רמת הדיון כאן אינה נופלת בסוגה מרמת העיסוק של פנחס שדה בקיום האנושי ב"החיים כמשל" או של מיכאלנג´לו אנטוניוטי ב"זהות גנובה" או של קאמי ב"הזר". ספר מופת. אייל מגד / זמן תל אביב אהבתי את "קדחת המגרש" כי מה שדרוש לבנאדם כדי להתענג על היצירה הם שלושה דברים: האהבה לאנגליה, אהבת הקריאה ואהבת הכדורגל. יצירה נפלאה. ב
כשנדמה לנו שאנו יודעים בדיוק למה אפשר לצפות מפול אוסטר, הוא מפתיע ביצירה מרתקת ושונה מקודמותיה.
נתן גלאס הוא סוכן ביטוח בדימוס שאשתו מאסה בו ובתו כועסת עליו וטורקת לו טלפונים. לאחר ששרד התמודדות עם מחלת הסרטן שהותירה אותו בצל פרוגנוזה לא ברורה, הוא פורש לחיים של בדידות מפוכחת ומרירה בברוקלין.
סדרה של פגישות – עם אחיינו טום, אינ
"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או
פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה
הרוזנת, מדאם דה ט. ומאהבה האביר מבלים ליל אהבה איטי, חושני ומחושב היטב, שאינו מגיע לכלל מיצוי אלא עם עלות השחר. כך המאה ה - 18, סמל הדקדנס, שבה החיזור, העילוס הוא עצם העניין ותכליתו, הוא אמנות מלוטשת לשמה. ואילו המאה שלנו, בראי משעשע ומפתיע זה, איבדה את ההנאה שבאיטיות. היא סחרחרה קדחתנית של שברי ארועים, של קשרים אקראיים חפוזים, בלי חיזור
אובדנם של אימו ודודו, הקרובים היחידים שהכיר מעודו, הופך את מרקו סטנלי פוג, מספרו וגיבורו של ספר זה, לאחת הדמויות הבודדות והמנותקות ביותר בספרות העולם. רק לאחר שכמעט יאבד גם את עצמו, יחזיר לו המקרה העיוור את הזיקה אל מוצאו ואל העולם. אגב כך תוליך העלילה מגאיות האבן של רחובות מנהטן אל הגרנד קניון והיופי הקמאי של המערב הפרוע, ותולדותי
פול אוסטר הוא אחד מהכשרונות הבולטים בספרות האמריקנית של השנים האחרונות. "המצאת הבדידות" (1982) הוא ספר הסיפורת הראשון שלו, שנכתב לפני שהחל לפרסם רומאנים - ובעיני רבים זה גם ספרו הטוב ביותר. הספר מורכב משני "טקסטים" אישיים. האחד, שכותרתו "דיוקנו של אדם בלתי נראה", עוסק באביו של אוסטר, סמוך לפטירתו; הכתיבה היפה והמאופקת כוללת, עם זאת, חומ
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרית ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים, שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעשה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה ולבסוף חזרה אל בדידותו
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב
**מהדורה חדשה דצמבר 2024**
“זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״
כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך.
בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ
בגיל 48, מקסוול סים מגלה שאין לו חיים. אמו מתה לפני שנים. אשתו ובתו המתבגרת נטשו אותו. הוא פרש מעבודתו בעקבות התמוטטות עצבים. ובשובו מביקור באוסטרליה אצל אביו המתנכר מכה בו האמת האיומה: אין לו עם מי לדבר. במיוחד לא עם שבעים וארבעה חבריו הווירטואליים בפייסבוק.
ואז מציע לו ידיד ותיק להשתתף במסע פרסום למברשות שיניים ידידותיות לסביבה.
ברצלונה הסוערת של שנות העשרים. סופר צעיר, רדוף על ידי אהבה בלתי אפשרית, מקבל מעורך מסתורי הצעה לכתוב עבורו ספר יחיד מסוגו תמורת סכום עתק, ואולי אף הרבה יותר מזה.
בסגנון מזהיר ובכישרון ספרותי מובהק מחזיר אותנו מחבר הרומן צלה של הרוח לבית הקברות לספרים נשכחים בברצלונה. משחקו של המלאך הוא מסע של הרפתקאות, תככים, סודות, אהבה ואובדון ב
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
ברומן זה, הנחשב למיטב יצירתו של ארנסט המינגווי, מציב המספר - האמן יד לבני "הדור האובד" של שלהי מלחמת - העולם הראשונה, מבשרו של דור הביטניקים בימינו. באירוניה ובלב נכמר המחיש המינגווי בספר זה את תחושת האכזבה, היאוש, התלישות וההתפרקות של צעירים משכילים מבני אמריקה שאבד להם טעם חייהם והם נישאים בסחרחרת הוללות בפאריס ובערי ספרד - נפשות
טאקר קרואו היה זמר רוק אמריקאי מצליח בשנות ה-80. דנקן, תושב עיירת חוף עגמומית באנגליה, הוא מעריץ שרוף של קרואו ומומחה לכל פרט בחייו. דנקן יוצא עם אנני, בת-זוגו זה חמש-עשרה שנה, למסע בארצות-הברית, בכוונה לעבור בכל התחנות החשובות בחייו של קרואו. הם מתחילים דווקא בתחנה האחרונה- חדר השירותים שבו נראה קרואו לאחרונה, רגע לפני שפרש מעסקי המו
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
בשנת 1937 נשלח ארנסט המינגווי לספרד כדי לסקר את מלחמת האזרחים. כעבור שלוש שנים סיים לכתוב את הרומן הגדול למי צלצלו הפעמונים: סיפורו של אמריקאי צעיר מהבריגדות הבינלאומיות שסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. זהו סיפור אודות נאמנות ואומץ, אהבה ותבוסה ומותו הטרגי של אידאל.
המינגוויי מתעלה על עצמו ברומן זה, אם בתאור אהבתו של ג'ורדן למריה היפ