חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה.
היא צעירה, נבונה ויפה.
יש לה משרה טובה והרבה מחזרים.
היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה.
אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש.
כל ימיה דומים זה לזה.
ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות.
ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
פאולו קואלו מספר את סיפורו של סופר מפורסם שזכה להצלחה גדולה הודות לספריו המגישים לקורא מנות גדושות של חוכמה ורוחניות, גם אם הביקורת אינה מתלהבת מהם.
כסף, נשים, קשרים, אירועים נוצצים- לגיבור הספר לא חסר דבר.
הוא נשוי לאשה צעירה, מצליחה ומוכשרת, אלא שמשהו בחיי הנישואין שלהם משתבש.
לא בגלל הבגידות שלו וגם לא בגלל ההצלחות שלו.
אשת ה
הסיפור על יוסף ק. שנאשם ואינו יודע במה נאשם. נסיונותיו להגיע אל הרשויות השופטות ולטהר את עצמו מאשמה שאינה ידועה לו מְסמלים את מבוכתו של האדם המודרני ואת חוסר האונים שלו.
פרנץ קפקא (1924-1883) נולד בפראג שבצ'כיה. בנו של סוחר יהודי, שאופיו השתלטני השפיע על כל מהלך חייו ויצירתו. לאחר שסיים לימודי משפטים, עבד בחברת ביטוח בפראג, עד שחלה בשחפ
ספרו זה של גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון. האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סנטיאגו עד שלבסו נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן עם שחר האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה איפוא כה צפוי
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ
(רוסיה, 1927-1925) ספטמבר 1917. רופא צעיר בעל מראה צעיר במיוחד נשלח מיד עם תום לימודיו לעבוד בבית חולים בכפר נידח במחוז רוסי רחוק ומנותק שהקידמה טרם הגיעה אליו. יחד עם שתי אחיות מנוסות ומסורות הוא מטפל יום ולילה בתושבי המחוז. לראשונה בחייו, הוא נתקל במחלות, בפציעות ובמצבים שעד אז רק קרא עליהם בספרי הלימוד. בנוסף על חוסר ניסיונו, עליו להתגב
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו