מדף הספרים של מעיין - הספרים שדירג
"יום ראשון. לאנשים עובדים הוא מבשר התחלה ואצלי הוא רק עוד יום בדרך אל הסוף. על שולחן הכתיבה ערמת ניירות. האם אי פעם אכתוב את הספר שלי, אחרי שקיבלתי מקדמה משוודיה וכל זה, 'יומנו של כתב אסונות', שם זמני. שוודיה היא אולי המקום האחרון בעולם שבו עדיין נשמר חופש העיתונות ומתפרסמים בה ספרים חדשים ולא מקוונים, ונילס אדלמן, העורך בהוצאת הספרים
אלה, פסיכולוגית כבת 40 ואם חד הורית, מקבלת שיחת טלפון מסתורית ממטופל חדש ונואש המתעקש שתקבל אותו בדחיפות. המטופל מוכן למסור לה רק את האות הראשונה של שמו, והיא מסיקה שהוא בכיר בכוחות הביטחון. כשהוא מגיע, מסתבר שמדובר בלא אחר מאשר אלוהים.אלוהים בדיכאון עמוק, רוצה לשים קץ למפעל חייו. לאלה יש שעה אחת לשנות את דעתו ולהציל את העולם.במבט קו
יוריק לב, קולנוען לשעבר, מבקר קולנוע לשעבר, נשוי לשעבר, איכר בכפר לשעבר, עוזב הכול ונותן לזה לקרות בלונדון. מחפש חיים חדשים, אך תמונות העבר רודפות אחריו, כשהוא מנסה לכתוב את חייו הישנים על מנת להשתחרר מהם.
אחרי החוויה הישראלית הצפופה והאידיאליסטית, יוריק לב מנסה חיים חדשים, ריקים ובודדים, כשידידו היחידי הוא רופא שיניים הומוסקסוא
ד"ר התחכמות
אני לא מפחד למות
אני רק מת מפחד
אמר לי ד"ר התחכמות
כשישבנו יחד
בספר שלפניכם אספנו קטעי פרוזה ושירה מתוחכמים ומתחכמים – דברי צחוק ושנינה, הגות ואמונה – שחלקם לא ראו אור מעולם, מעזבונו של מאיר שלנו לאורך השנים.
באהבה, המשפחה
"בכתיבת הטקסט הזה, על במה זו, אני רוצה לפתוח בפניכם חרך אל החיים שלי, החיים של מורן. לאו דווקא כדי לשתף אתכם. אלא כדי שתדעו. אתם צריכים לדעת.
ה'סיפור שלי' הוא ייחודי. תגובתי אליו ייחודית. אבל יש עוד רבות ורבים כמוני. ולכן אתם צריכים לדעת.
צרו בראשכם תמונה: ילדה-נערה עוברת ניצול מיני מתמשך בתוך המשפחה. בגיל חמש-עשרה היא יוצאת לעולם. לבדה.
גל חדש של סופרים עבריים קורא תיגר על הנוסח המאוס והלעוס, המוסרני והצדקני והטרחני, של "המציאות הישראלית" – וספר ביכוריו של אמוץ גלעדי, "הנה הם באים", מציב אותו בחזית המאבק הזה. כתיבתו של גלעדי אינה מגבילה את עצמה למציאות המקומית, אלא מתבוננת מעבר לה ובוחנת את קווי המתאר של ההוויה בעולם המודרני. סיפוריו הקצרים, בנוסח קפקא ובקט, מזככים
"ישאל כל אדם את עצמו כמה בני אדם אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו" מבקש אריך פרום מקוראיו, וממשיך וטוען כי רוב בני האדם חושבים על סוגיית האהבה לא מצד היכולת שלהם לאהוב אלא מצד היותם נאהבים.
הם יודעים שאהבה היא גורם מרכזי בחייו של האדם, אך אינם מעלים על דעתם שהיא מיומנות נרכשת שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה.
באמנות האהבה טוען פרום כי האהבה
הספר בשביל הנפש מתאר עשרים וחמישה טיפולים שנערכו בקליניקה של הפסיכולוג אריאל הרטמן ונדונו בדיאלוג מעמיק בינו לבין חנוך דאום. זוהי הצצה נדירה לחדר הטיפולים, להתחבטויות האינטימיות ביותר של המטפל, ולמסע המרתק ביותר שישנו – מסעו של האדם אל נפשו פנימה.
במסע הזה צועדים במאמץ ובאומץ שניים – ולכן הספר אינו מסתפק בתהליך שעובר המטופל א
ספרו האישי, המרגש והמרתק של העיתונאי, איש הטלוויזיה והרדיו והבמאי רינו צרור, המספר על הגירת הוריו מטריפולי לישראל ומתחקה אחר תולדות הקהילה על רבדיה ההיסטוריים. ספר העוסק בהורים מהגרים, בילדיהם הנבוכים ובשאלות של זהות, בגר ובגעגוע, במהגרים ובהגירה - כלומר, בנו.
צרור מביט בשם משפחה לאחור, והולך בעקבות שם משפחתו - מראשית תולדות ה
כמיליון בני אדם מתאבדים מדי שנה בעולם. מיליון איש ואישה אשר טורפים את נפשם ברגע קודר של עצב, בדידות וכאב. מתי הופך הכאב הנפשי לבלתי נסבל? איך ניתן להבין פעולה כה חריפה וסופית, פעולה שהיא נקודת הקצה של ההתנהגות האנושית? מה הוביל את דורון אסף, חיילת צעירה מקיבוץ מעגן מיכאל, לקפוץ אל מותה?
דפני אסף ז"ל, אמא של דורון, ופרופ' יוסי לוי בלז,
קורא ספרים אובססיבי, קופירייטר לשעבר וזוג אוהבים - דיאלוגיסט של סדרות טלוויזיה ופסיכולוגית קלינית - נקלעים בצריך לעשות את זה יותר לשלל מצבי קיצון ומייצרים במו ידיהם סיטואציות על גבול האבסורד. הם נעים במרחב עירוני דחוס, חסר מרגוע, משתתפים בטקסי היומיום בדרך שהיא ייחודית רק להם.
ביקור במוזיאון הופך להיות מיצג בפני עצמו, דיאלוגים ס
מסע בן שנה שערכו הפסיכיאטר הנודע ואשתו החוקרת והוגת הדעות לאחר שאובחנה כחולה במחלה סופנית, ובמהלכו הם מהרהרים בשאלות כמו איך לאהוב ואיך לחיות בלי חרטה.
הפסיכיאטר והסופר בעל השם העולמי ארווין יאלום הקדיש את חייו המקצועיים לייעוץ נפשי לאנשים שסבלו מחרדה ומאבל. אבל הוא מעולם לא ניצב מול הצורך לייעץ לעצמו עד שאשתו, הסופרת הפמיניסט
"מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק. צטניק?" - שאל אב בית-הדין את מחבר סלמנדרה, שיצא מאלמוניותו כדי להעיד במשפט אייכמן. "אין זה שם ספרותי," השיב, "אינני רואה עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלאנטה אושוויץ, אשר לתושביה לא היו שמות, הם לא נולדו ולא הולידו; לא חיו ולא מתו. הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים. שם כל שבר-רגע סבב על גלגלי זמ
"ספר שנון, חכם, כתוב בכנות בלתי רגילה ובהבחנה דקה." טיימס, לונדון "אין סופר אמריקאי בן זמננו שבחן את החלום האמריקאי בעקביות ובחדות כמו צ'רלס בוקובסקי." פרנסיסקו כרוניקל "מר בוקובסקי כותב היטב, בקצב נעים לאוזן, בחכמה ובבהירות... האנשים בעבודותיוהם אנשים אמיתיים..." ניו יורק טיימס "הגיל לא אילף את בוקובסקי... הוא עדיין שואג ומרעיד ארץ,
“... אַתֶּם הַבַּחוּרִים תַּשְׁאִירוּ לָכֶם אֶת הַבְּתוּלוֹת,
תְּנוּ לִי זְקֵנוֹת לוֹהֲטוֹת עַל עֲקֵבִים גְּבוֹהִים
עִם יַשְׁבָנִים שֶׁשָּׁכְחוּ לְהִזְדַּקֵּן..."
מתוך השיר "אחת החמות ביותר"
שירים חדשים של המשורר האמריקאי צ'רלס בוקובסקי, בתרגומה המופתי של דורית ויסמן.
המשורר החתרני צ'רלס ב
הלית ישורון על הספר: "זאת היונה" מחזיק שירים נבחרים, חלקם ידוע וחלקם היה גנוז עד כה במחברותיה של יונה וולך. לאחר מותה, בסוכות 1985 , נלקטו מתוך המחברות שמונה־עשר שירים ונכללו ב"תת הכרה נפתחת כמו מניפה", מבחר שהופיע בשנת 1994. לאחרונה, במחשבה על הספר הזה, חזרנו לעיין באותן מחברות שנותרו מן השנתיים וחצי האחרונות לחייה. בזו הראשונה, מינואר 198
ישיר, בוטה, חסר - פשרות, לועג לחיים מסודרים, מתפלש בקיא, שוביניסט - גברי, אך גם עדין, לירי, מלא - חמלה, אוהב - נשים. צ'רלס בוקובסקי (1920 - 1994), משורר הביבים והברים, מביא לנו בשורות קצרות וארוכות, בשירים ובסיפורים קצרים את אמריקה שאין בה חלום, אמריקה בה אנשים עובדים קשה וללא - תכלית, שותים את עצמם בייאוש - 'מזדמנים מתחרמנים ומחרבנים'. עוצמת שי
כנס המחזור החמישים של בית הספר לרפואה הסתיים. בוב ברגר אחז בזרועו של ארווין יאלום ידידו ושני הפרופסורים הקשישים ישבו לשיחת רעים מאוחרת. השיחה הזאת היתה שונה מכל המפגשים הקודמים שלהם. בפעם הראשונה בחמישים שנות חברותם ביקש בוב ברגר, מנתח לב נודע, את עזרתו של יאלום הפסיכיאטר כדי שיחלץ אותו מנדודי השינה והסיוטים שרודפים אותו.
השי