מדף הספרים של carrie - הספרים שדירגה

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

"די אם אומר שאני הוא חואן פבלי קסטל, הצייר שהרג את מריה איריברנה", קובע המספר למן המשפט הראשון, ומגלה מלכתחילה את סוף העלילה: רצח - ומודיע גם מי הרוצח ומי הנרצחת. ובכל זאת הסיפור נקרא כעלילה מרתקת, אף שכמעט כולה מתחוללת בנפשו של המספר. חואן פבלו קסטל רצח את אהובתו מתוך זעם וייאוש נוראים, ששום אהבה לא נועדה כנראה לגאול אותו מהם. הוא רצ

חייו, אהבותיו ובעיקר שנאותיו של פרדינן בארדאמי על רקע מלחמת - העולם הראשונה והתהליכים החברתיים והכלכליים שחלו אחריה והחישו את עליית הפאשיזם באירופה. רומ ן שהוא קריאת - תיגר אדירה על החברה המודרנית, על אימי מלחמותיה, על אי - הצדק והניכור והבדידות שבה, ועל גורלו של האדם בכלל, ש"חייו הם חתיכת אור שנגמרת בתוך הלילה". יצירה עזת ביטוי, מן ה

"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות. החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים". שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו. בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו

אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח

את הסוד שסופייה מגלה בגיל שמונה-עשרה היא מחליטה לנצור בלבה לעד. היא מתנתקת מעברה ונישאת לגבר אנגלי שפגשה באתונה, עוקרת מיוון ללונדון ומקימה משפחה. אבל ערב נישואי בתה, אלקסיס, שב העבר ומתדפק על דלתה. סופייה מבינה שכדי לאפשר לבתה להכיר את עצמה ולמצוא את דרכה בעולם, עליה להתפייס עם משפחתה ועם תולדותיה. כשאלקסיס מחליטה לנסוע לכרתים, סו

"ילדות בנות תשע באירן לא צועקות בשמחה במגרשי משחקים, חשופות לעיני העוברים ושבים. הן לא מושכות אליהן תשומת לב ולא הולכות לבית ספר עם בנים. הן אינן מטלטלות את שערן הג'ינג'י הארוך ויודעת בביטחון שמחכה להן אהבה בעתיד. והן לא, לא, לא שרות 'לשבת על עצים, להתנשק עם בנים ולהביא תינוקות...'. ברפובליקה האיסלמית של אירן, אין שום דבר תמים ברגע

**מהדורה חדשה דצמבר 2024** “זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״ כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך. בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ

בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי