מדף הספרים של דנה - הספרים שדירגה
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
34 סיפורים. אניהוא הוא קרת במיטבו. סיפורים כמו השמנמן, נשיקה אחת על הפה במומבסה, כללי ברזל ואחרים, מאשרים מחדש - וביתר שאת - את יכולתו של קרת להפגיש בין הטריוויאלי לבין החד - פעמי, להצחיק ולהדאיג בו - זמנית, ובעיקר להאיר בדייקנות את תנועת המטוטלת שבין האישי לאוניברסלי. סיפוריו של קרת הופיעו ביותר מעשרים שפות, היו לרבי מכר וקנו למחברם ק
אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני.
מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, ל
"מי אתה, ילד? שאל.
עולה חדש, עניתי. כך לימדו אותי לענות לכל שואל. אנחנו עולים חדשים, אני נכדו של חכם שויכה, ממצרים.
כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה".
בואי הרוח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכ
*זהירות ספויילר!*
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
סיפורה של עלמה, מנחת טלוויזיה חדת-לשון שמואסת בעיסוקה, בהצלחתה ובאורח-חייה על כל הנאותיו הפרועות. היא מתקרבת צעד אחר צעד אל הדת, ומתנתקת מכל עולמה הישן: מתל אביב ההוללת, מחבריה בעולם התקשורת ואפילו מבני-משפחתה.
דרכה החדשה אינה חלקה ופטורה מספקות. להפך, יש בה כאב ותהיות, חיבוטי-נפש ובדיקה עצמית מתמדת, שתעורר הערכה גם בלבו של חילוני
"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור."
בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.
כלום לא קרה ברחוב השר משה בשיכון המפד"ל הרמת–גני של תחילת שנות ה-60.
כלום לא קרה בדירות הקטנות והצפופות, כלום לא קרה תחת עצי השסק בגינות הזעירות, כלום לא קרה בצריף הירוק של בית הכנסת, כלום לא קרה במכולת סחופת הלכלוך של השפיצרים, כלום לא קרה ב'סלון יפה' שבסלון של יפה, באמת כלום.
אבל כל מה שלא קרה היה נורא מצחיק.
וזה למרות שדיירי השיכו
אילו היו מספרים ללוּלק בן השמונה שיום אחד יסעד על שולחנה של מלכת אנגליה, שינהל עם האפיפיור שיחה מתובלת ביידיש, שיאזין יחד עם קנצלר גרמניה - קנצלר גרמניה מכולם - לשיר "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", במנגינה של חסידות גור, ודאי לא היה מאמין. ואולי דווקא כן. כי לולק, הילד הצעיר ביותר ששרד את מחנה הריכוז בוכנוולד, היה רגיל לניסים. הוא
אדון בלומנטל, יהודי חביב שמחצית חייו מאחוריו, איש משפחה רך לבב ונוח לבריות, נקלע עקב שרשרת מקרים מוזרה לאי שומם ומבודד באוקיינוס ההודי. בלומנטל, מעין רובינזון קרוזו יהודי, נאבק על הישרדותו הגופנית והנפשית ונאלץ לגייס את כל כוחותיו כדי להשיג מזון ומקלט מפגעי הטבע. הוא חווה סבל גדול וגם אושר רב, נפצע ומחלים, חושף אוצר גדול ופותר תעלו
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
הכל מתחיל בפיגוע.
אשה בשנות הארבעים שלה, בלי שום מסמך מזהה, נפצעה אנושות בשוק הירקות בירושלים, נאבקה במשך יומיים על חייה, ואחרי מותה שכבה אלמונית במדור המתים של בית - החולים, בהמתנה לבירור זהותה.
בחיפוש נוסף בסל - הקניות שלה התגלה תלוש משכורת של מאפייה גדולה בירושלים, קרוע ובלי שם.
אבל העובדים והממונים במאפייה לא הרגישו בהיעדרה ש
שתי התלבטויות טורדות את נפשו של יאיר שטיינמץ, תלמיד ישיבת הסדר: האם לעזוב את הישיבה ולהתחיל בלימודי ארכיטקטורה בטכניון, והאם להתארס עם נורית שאיתה הוא נפגש כבר שבעה חודשים?שבוע לפני ראש השנה הוא נוסע לשבת בביתו ונפצע בתאונת דרכים. דימום בעינו הימנית שולח אותו אל מחלקת עיניים בבית החולים תל השומר ואל מבט מחודש על חייו.שני מעגלי זי