מדף הספרים של אילה אבני - הספרים שדירגה
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
המלחמה הסתיימה וברודק, שנחשב למת, חוזר לחיק אהובתו ואל כפרו הקטן והנידח המתכרבל בנוף רוגע. שמו שנחקק על מצבת אבן לציון הנופלים במלחמה נמחק, והוא שב לחבר דוחות על מצב הצמחייה וחיות הבר באזור עבור ההנהלה שלו, שספק אם בכלל מייחסת חשיבות כלשהי לעבודתו. לאותו הכפר מגיע אדם זר בעל גינונים, מלווה בסוסה אדמדמה המכונה 'העלמה יוליה' וחמור הע
אם יש ספר אחד שכאילו נכתב במיוחד לשיפור האקלים החברתי-פוליטי והספרותי הנוכחי בישראל, הספר הזה הוא פרנסוס על גלגלים. מדובר בקלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי שמוריו הספרותיים היו בין היתר ויליאם שייקספיר, ארתור קונן דויל, וולט ויטמן ומארק טווין.
איך יכול ספר שבסך הכל מתאר הרפתקה קצבית על סוסים בין העיירות ב
מהרגע בו פגש מבטו של רפאל ארמוזה בברק העיניים הכחולות של הנערה המסתורית, דבר לא חזר להיות כמו שהיה. אותו ברק שהכה ברפאל יפגע לאחר שנים בבנו גבריאל כשיפגוש את רוח‘ל, ולאחר מכן יפגע גם בלונה, בתו של גבריאל, כשתפגוש בדוד.
את סיפורן של האהבות הבוערות, הרגשות והיצרים העזים, והמציאות הכואבת שעוברים כחוט השני בין ארבעה דורות במשפחת ארמוז
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.
כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה.
על ארבעה החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירה של ירושלים, רחובותיה, בתיה, ריחותיה, שירתה.
זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת התפוחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועו
"לכל אחד מאתנו היה את הסיפור שלו.
לא התכוונו להתאגד, זה היה רגע טהור של הישרדות: אדם נופל ונאחז ביד, ואם גם היד נופלת?
מחזיקים ידיים ונופלים יחד.
אמרו שעבדנו בשביל כל מיני אנשים, שניצלו אותנו כדי להשיג מטרות זדוניות, אמרו גם שהיינו אחראים לחורבן, לסבל גדול ולמוות.
אנחנו לא ממש כופרים בהאשמות האלה, וברור שיש מעשים שאחדים מאתנו גאי
בשעות הרות-גורל – הנחשב בין הטובים שבספריו – שב סטפן צוויג לתחום הביוגרפיה ההיסטורית, שהנחיל לו שם עולם. במסות קטנות ושנונות הוא מספר על נקודות מיפנה בתולדות האנושות ועל הדמויות שמאחוריהן. בשעות הרות-גורל אלה פועלים אנשים, חלקם גדולי עולם, בשליחות הציבור ובשליחות עצמם; מופעלים על ידי ההיסטוריה – ומפעילים אותה.
במסכת זו של מיני
האגם הוא סיפור אהבה אפוף מסתורין, הכתוב בסגנונה המדוד והייחודי של הסופרת היפנית המצליחה בננה יושימוטו.
צ'יהי'רוֹ מתגוררת בטוקיו לבדה ומתמודדת עם הפרידה מאמהּ שמתה טרם זמנה. מחלון דירתה היא רואה כמעט מדי יום ביומו את נַקַג'ימָה, המשקיף גם הוא מחלון ביתו. בין אמנית ציורי הקיר לחוקר הגנטיקה הולך ונרקם קשר עדין של אהבה. אבל נקג'ימה נו
השנה היא 1926 .
מלחמת־העולם הראשונה הסתיימה אבל לא העוני הגדול.
כריסטינה, צעירה ששכלה את אחיה במלחמה והתייתמה גם מאביה,מתגוררת בעליית גג עלובה עם אמה החולה.
השתיים מתפרנסות בדוחק ממשכורתה הצנועה של כריסטינה, העובדת כ"סייעת דואר" באחד הסניפים הכפריים שבאוסטריה.
יום אחד היא מקבלת מברק.
כריסטינה מופתעת לגלות בו הזמנה לבלות עם דוד
צעירים אמריקניים מתגבשים לכיתה מלוכדת. הם הופכים מחבורה של טירונים כושלים, ל'זונות האקסלי', גדוד העילית בחטיבת הנחתים(מארינס) 6. זהו סיפורם של חיילים צעירים המושלכים באחת, במעבר פתע אכזרי אל תופת ההרג והמוות, האימה והגבורה, במרחק עולמות מבתיהם-חוליה קטנה במהלך אסטרטגי האמריקאי. הסיפור נכנס לתוך הקורקבנים של החיילים, מלווה אותם עד
רוברט אנסון היינליין בכיר סופרי המדע הבדיוני כתב גם סיפורי פנטזיה לאורך הקריירה הממושכת שלו,אבל בעיקר בראשית שנות הארבעים של המאב העשרים, תור הזהב של המדע הבדיוני היה גם תקופה של מהפכה בספרות הפנטזיה, והיינליין היה בחזית המהפכה,כאשר העולם האמיתי משמש רקע משכנע לסיפורי הפנטזיה שלו.
"גישתו השיטתית של רוברט א' היינליין לאקסטרפולצ
בצק העלים יצא מבעוד מועד מהמקפיא, ועכשיו הוא מזיע על השיש. על המחבת כבר רוחש הבשר הטחון. הרדיו, כמו תמיד אצלנו, מכוון לגל"צ. הראש נודד לאודי. זה הבוקר האחרון שלו במילואים. אני יודעת שהוא כבר חושב ומפנטז על החזרה הביתה, על המקלחת, על האוכל, על החיבוק החם. אוי החיבוק.
מנחם הורוביץ קוטע את המחשבות, מדווח על חילופי אש בגבול הצפון. אני מצלי
סיפורם של שלושה דורות במשפחה עשירה ומבוססת בברצלונה של ראשית המאה ה-20. הרומן מתאר את עלייתם ונפילתם של בני-המשפחה ומצייר את גורלותיהם מנקודות-מבט שונות, אכן כמו בראי שבור. אהבה ותשוקה, תאווה לכסף ולמעמד, גורל אקראי ולבסוף גם השפעת הנסיבות ההיסטוריות, ממלאים כולם תפקיד ברומן סוחף של הגדולה בסופרות קטלוניה ומי שהושוותה, לא אחת, לווי
בתחילת המאה העשרים, עם זריחתו של העולם המודרני, ג’ינה אטביאנו מפליגה מסיציליה לבוסטון כדי למצוא לעצמה חיים חדשים וטובים יותר. היא פוגשת את הארי ברינגטון, שמחפש את מקומו בעולם הישן של ניו־אינגלנד.
היא מהגרת חסרת פרוטה וחסרת עידון, הוא בן למשפחה הנמנית על מייסדי ארצות הברית, ולמרות זאת הם נמשכים זה אל זו בעוצמה כזו שהם אינם יכולי