מדף הספרים של שאולי - הספרים שדירג
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
היצירה המכוננת של ספרות המערב.
דנטה כתב את "הקומדיה" (את תואר השם "אלוהית" הוסיף ג'ובני בוקאצ'ו עשרות שנים לאחר מותו של דנטה) בשנים הארוכות בהן גלה מפירנצה.
המאבק האלים בין הכנסייה לבין הרשות החילונית, השחיתות ורדיפת הבצע של כלי קודש בכירים עם האפיפיור בראשם, וכן מלחמות האזרחים הבלתי פוסקות בערי איטליה בכלל ובפירנצה עירו בפרט, כל
חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה.
היא צעירה, נבונה ויפה.
יש לה משרה טובה והרבה מחזרים.
היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה.
אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש.
כל ימיה דומים זה לזה.
ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות.
ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
אדי הוא לוחם לשעבר הלכוד בחיים חסרי - משמעות כאיש תחזוקה של מתקני שעשועים בלונה פארק.
כשם שפארק השעשועים משתנה בחלוף השנים - כך משתנה גם אדי, והופך מנער אופטימי לזקן ממורמר.
ימיו עוברים עליו בשעמום מתמשך שכולו עבודה, בדידות וחרטה. ביום הולדתו ה83 - מוצא אדי את מותו בתאונה טראגית, בעת שהוא מנסה להציל ילדה קטנה מקרונית שניתקה ממסלו
בחור אמריקאי יהודי, שלגמרי במקרה קוראים לו ג'ונתן ספרן פויר, יוצא לאוקראינה בתקווה למצוא את האישה שהצילה את סבו מהנאצים.
ג'ונתן יוצא לחיפושים בלוויית שלושה בני משפחה מקומית: אלכס פרצ'וב הבלתי נשכח - מתרגם אוקראיני שמדבר אנגלית רצוצה אך מרהיבה; סבו של אלכס - אדם זקן ורדוף זיכרונות מלחמה; וסמי דייוויס ג'וניור ג'וניור - הכלב המשפחתי
נגן צ'לו רווק, כלב בעל מחשבות וחלומות, ואשה יפה כבת שלושים-ושש או שלושים-ושבע, הם גיבוריו של רומאן זה, שהוא עוד גילוי של כושר-ההמצאה הבלתי-נדלה של סאראמאגו. האשה חותמת על מכתביה "מוות"; ואכן בשפות רבות המוות הוא באופן מובהק אשה.
באחד בינואר אף-אחד לא מת בכל רחבי המדינה הקטנה. לא ממחלה, לא מתאונה, לא מהתאבדות מוצלחת, ואף לא מסתם מוות
אריק סנדרסון מתעורר בדירה כלשהיא ומתחיל את חייו השניים. אין לו שמץ של מושג מי הוא והיכן הוא נמצא. את זהותו הוא חייב לסדרת מכתבים שהותיר לו אריק סנדרסון הקודם, ובהם הוא מספר לו מיהו ומה עליו לעשות.
המכתב הראשון שולח אותו לד"ר רנדל, פסיכיאטרית מקורזלת שיער סוג של "סופה חשמלית" המספרת לו שהכל קרה בגלל מותה של חברתו קליו, היא אוסרת עלי
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
שבת בבוקר. דלת נפתחת. פתק נופל: חייל מילואים- התייצב מיד! אחרי שלושה ימים אני מוצא את עצמי בשערי לבנון. מי חלם שבשבת הבאה אתהלך ברחובות מארג` עיון תחת הפגזות אויב? בא מלבנון הוא סיפור מלחמת לבנון השנייה מנקודת מבטו של חייל מילואים. בצל מחדלים ובלבול, מול משימות משתנות במהירות ומים כלים לאטם, נחשפת דווקא עוצמתם של הרגעים הקטנים: געגו
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים".
שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו.
בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני
זה יכול להיות סבא או סבתא, או מורה, או חבר לעבודה. מישהו מבוגר יותר, חכם וסבלני, שהבין אתכם כשהייתם צעירים וחיפשתם את דרככם, עזר לכם לראות את העולם כמקום עמוק ומורכב יותר, והעניק לכם עצה טובה שעזרה לכם לפלס את הדרך בתוכו.
אצל מיץ' אלבום, האדם הזה היה מורי שוורץ, הפרופסור שלימד אותו במכללה לפני קרוב לעשרים שנה. אולי גם אתם, כמו מיץ', אי
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
*זהירות ספויילר!*
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו