מדף הספרים של Moni - הספרים שדירג
"התנגשות הציביליזציות" מציע ניתוח נוקב ומרחיק ראות של הזירה המדינית העולמית לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי.
בחיבור החריף, שהפך כבר לקלאסיקה שנויה במחלוקת, מסביר הנטינגטון איך תפסו הציביליזציות את מקומן של האומות והאידיאולוגיות ונעשו הכוח המניע של הפוליטיקה העולמית, ואיך תשפיע מגמה זו על פניה של האנושות בעידן הקרוב.
מיד עם צאתו ל
דניאל כהנמן, מההוגים החשובים בתקופתנו, הוא חתן פרס נובל במדעי הכלכלה בזכות עבודתו פורצת הדרך ורבת ההשפעה בפסיכולוגיה, שהציבה אתגרים למודל הרציונלי של שיפוט וקבלת החלטות. רעיונותיו השפיעו השפעה עמוקה על דיסציפלינות שונות ומגוונות, ובהן כלכלה, פסיכולוגיה, רפואה ופוליטיקה.
עכשיו, לראשונה, קיבץ כהנמן את רעיונותיו בספר אחד, שהפך מיד
" אני מצטט דברי אחרים רק כדי שאוכל להיטיב לבטא את עצמי." מישל דה מונטיין. "חוכמה גדולה" הוא אוצר של אמרות שנונות, הברקות משעשעות ומחכימות, שיעשירו את עולמנו ויאירו אותו. הן מדברות על החיים ועל אנשים, על אהבה-קנאה-שנאה-ידידות, על חיי הרוח, האמנות והתבונה, על הצלחה ועל דרכים להשגתה, על פוליטיקה ופוליטיקאים ועוד ועוד ? חוכמה לכל עת ולכל א
רב-המכר העולמי של תומס ל.פרידמן, העולם הוא שטוח, סייע למיליוני קוראים לראות את העולם בעיניים חדשות. בספר חדש וחיוני זה בוחן פרידמן במבט רענן ופרובוקטיבי את האתגר הגדול ביותר הניצב בפנינו היום: משבר הסביבה העולמי. פרידמן מסביר כיצד התחממות כדור הארץ, האוכלוסיות הגדלות במהירות וההתרחבות המדהימה – באמצעות הגלובליזציה – של המעמד הב
דמוקרטיה וחופש הם ערכיה האוניברסליים של הרוח האנושית וצורך חיוני של העולם השואף לשלום. שרנסקי תוקף את הערפול המוסרי העומד לפתחנו, אזרחי האומות הדמוקרטיות, וטוען כי המפתח ליישוב סכסוכים במזרח התיכון הוא דמוקרטיזציה של המדינות המעורבות. הספר זכה לשבחים מהנשיא בוש שהמליץ עליו בחום רב לקובעי המדיניות בארצות - הברית. נתן שרנסקי זכה
מי המציא את האפס? איפה קווים מקבילים כן נפגשים? למה (כמעט) כל החיים שלנו מתנהלים בשיטה העשׂרונית אבל השעון שלנו עובד על 60 דקות בשעה? האם פיתגורס הוא באמת זה שגילה את משפט פיתגורס? ומי המציא את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי – ניוטון או לייבניץ? ולמה אנחנו לא יכולים לחיות בלי מתמטיקה, גם אם לא הצלחנו להבין עד היום מה זאת פונקציה?
לא
ב"מיהו ישראלי" מציעים המחברים גישה תיאורטית חדשה לניתוח היסטורי-סוציולוגי של החברה הישראלית, ומשרטטים את קווי המיתאר של התפתחותה מראשית ההתיישבות הציונית ב-1882 ועד היום הזה. הגישה המוצעת בספר נסמכת על תובנות מתחומי ההיסטוריה החדשה ומדעי החברה הביקורתיים בישראל, אך היא חורגת מעבר להן, הן בהיקפה והן בשאיפתה התיאורטית. טענתם המרכזי
ספר `מוצא המינים` לצ`ארלס דארווין הוא ספר-יסוד-ומופת בתולדות המדע החדיש, כלי מחזיק ברכה באוצר ההשכלה והספרות המדעית של כל אומה ולשון. בפרופ` שאול אדלר זכינו ומצא הספר את תורגמנו ופרשנו הראוי לו להכניסו לבית תרבותנו, במלאה 100 שנה לצאתו לאור בלשונו המקורית. במה נתייחד `מוצא המינים?` קודם כל בזה, שדארווין ביסס את תורתו על שפע עובדות, הבא
"מיזוג מרשים ביותר של מדעי הטבע ומדעי החברה, שבקיאותו המדהימה של ג'ארד דיימונד בהיסטוריה ובדקויותיהן של ציוויליזציות מפיחה בו רוח חיים."
ג'יימס רובינסון, אוניברסיטת הרווארד
המקדשים הנטושים של אנגקור ואט שבקמבודיה, ערי המאיה המכוסות בצמחיית ג'ונגל, משמרת המוות הקודרת של פסלי אי הפסחא. מי לא התבונן בחורבות מעין אלה ושאל את עצמו, הא
ג'ארד דיימונד, חוקר אבולוציה ופיזיולוג מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ניסה והצליח במלאכה, שהיסטוריונים מן השורה חוששים מפניה בדרך כלל:
הצגת תמונה מקיפה וכוללת של תולדות חברות בני האדם בחמישה - עשר אלף שנות היסטוריה.
שאלת היסוד שהעמיד במוקד מתקרו היא הסוגיה,שכל אדם חושב מתלבט בה ויתקשה להעמיד לה הסבר מניח את הדעת - מהו סוד
הצהרת העצמאות האמריקנית, חוקת ארצות - הברית והפדרליסט הנם המסמכים שהניחו את היסוד לדמוקרטיה השרירה והמפוארת בעולם. משנת 1787 עד שנת 1788, חברו יחד שלשה מן המוחות החריפים מבין מנהיגי המרד נגד בריטניה - אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי - כדי להכין סדרת מאמרים שמטרתם להסביר לאזרחי ארצות - הברית את הנימוקים בעד אשרור עממי של החוק
האנושות ניצבת על סף תקופת תמורות מסעירה ביותר בתולדותיה, תקופה שבה ההוויה האנושית תתעשר ובה בעת תתערער. שכן המין האנושי יתנער מכבלי מורשתו הגנטית ויתנשא לפסגות בל-ישוערו של בינה, רווחה חומרית ואריכות ימים.הממציא והעתידן ריי קורצווייל הוא אחד הסנגורים המוערכים ביותר, והשנויים במחלוקת, של תפקיד הטכנולוגיה בעתידנו. בספרו עידן המכ
בדוקטרינת ההלם מנפצת נעמי קליין את המיתוס שלפיו השוק החופשי הגלובלי, והאידיאולוגיה המנחה אותו, ניצחו בדרכים דמוקרטיות. הספר חושף את התכנון, את נתיב המזומנים, ואת המושכים בחוטים שעמדו מאחורי המשברים והמלחמות ששינו את העולם בארבעת העשורים האחרונים, ומשרטט את הסיפור המרתק על הדרך שבה מדיניות "השוק החופשי" של אמריקה השתלטה על העולם
תיאוריית הממים הנועזת והחדשנית רואה בבני האדם יצורים יוצאי דופן, שניחנו ביכולת הבלעדית לחקות - להעתיק זה מזה רעיונות, מנהגים, מיומנויות, דרכי התנהגות, המצאות, שירים וסיפורים. כל אלה הם ממים, מונח שנטבע לראשונה על ידי ריצ'רד דוקינס בספרו רב-המכר הגן האנוכיי.
הממים, כמו הגנים, הם משעתקים המתחרים על מקומות פנויים במוחנו ובתרבותנו
בחמש ההרצאות הקצרות שלפניכם מציע קלוד לוי-שטראוס, מגדולי ההוגים במאה העשרים, סיכום תמציתי ובהיר מאין כמותו של עבודת חייו. ביד אמן קלה ובהנאה מידבקת מוליך לוי-שטראוס את קוראיו בנבכי הדרמה הנפלאה של החשיבה האנושית שחידותיה החמקמקות הן פועל יוצא של שאיפתה המתמדת לארגון עולמה. בנוסף להדגמה ממזרית ומאלפת של מיומנותו כמפענח מיתוסים מ
לפני מאה אלף שנים חיו בכדור הארץ לפחות שישה מינים שונים של אדם. לאף אחד מהם לא היתה חשיבות מיוחדת. תפקידם בטבע לא היה גדול מזה של גורילות, גחליליות או סוסוני ים.
לפני כשבעים אלף שנה התחולל שינוי מסתורי כלשהו בתודעתו של אחד ממיני האדם הללו - הומו סאפיינס - ודחף אותו להשתלט על העולם כולו. ההיסטוריה של הומו סאפיינס מאז ועד היום היא לעת
מה עשה את בני האדם לאנושיים? כיצד, ומדוע, פיתח האדם המודרני תודעה מפותחת, ארגון חברתי, שפה ותרבות? לפאליאונתולוג ריצ'ארד ליקי יש תשובה מקורית ומפתיעה בפשטותה לשאלות הללו. לדעתו, מרגע שסיגלו לעצמם ראשוני ההומינידים - בני משפחת האדם - את ההליכה בקומה זקופה והפכו, כהגדרת ליקי, לקופי - אדם ההולכים על שתיים, נעשתה התפתחות האדם המודרני א