אין לי מושג למה לקחתי את הספר הזה מלכתחילה. באמת. הוא פשוט שכב שם על הדלפק בספריה ובהחלטה של רגע לקחתי אותו.
למען האמת, לא רציתי לקחת אותו מכיוון שאחותי ראתה את הסרט והפסיקה באמצע כי אמרה שהוא "משעמם".
אז אם אחותי אומרת שהוא משעמם, מי אני שאתווכח? לא ראיתי את הסרט.
אבל מסתבר שהספר ממש מדהים. והוא ממש לא לנוער תמים.
כשאמא שלי סיימה לקרוא את הספר (לפניי כמובן, היא ממש מהירה), היא פשוט אסרה על אחותי לקרוא אותו. זה ספר מאוד... ובכן, כמו שאנג'ל ניסחה את זה "הורס תמימות" - וזה נכון לגמרי. יש שם המון מין (מאוד מפורט -.-).
בכל אופן, הספר הזה פשוט מדהים. סיימתי אותו בשבת אחת. ערב אחד יותר נכון. וזה דבר שאני עושה לעיתים ממש רחוקות.
התחלתי לקרוא מיד אחרי הארוחה (של ערב שבת), אבל אז חברים שלי הגיעו אחרי חצי שעה בערך, וגררו אותי לסיבוב שאנחנו עושים כל שבת. היה כיף כמובן, אבל משום מה לא יכולתי להפסיק לחשוב על הספר.
אז חזרתי לבית יחסית מוקדם בטענה שאני עייף, וקראתי אותו עד אחד בלילה (!).
הספר ממש זורם, והכתיבה פשוט מושכת להפוך עוד דף ועוד דף.
לאורך כל הספר מצאתי את עצמי פשוט מזדהה עם צ'ארלי, ועם כל המחשבות שלו, ופשוט הייתי יכול לבכות או לצחוק כשדברים עצובים או משמחים קרו לו.
כמובן שלא בכיתי ><
אבל כן צחקתי הרבה פעמים.
הספר הותיר אותי עם טעם כל כך טוב, שנראה לי שאני אקרא אותו עוד פעם בהזדמנות ואראה את הסרט - למרות מה שאחותי אמרה עליו. אחרי הכל, מה היא כבר מבינה בטעם שלי בספרים וסרטים? ;)
סתם, אחותי, אוהב אותך ^^
בכל אופן, אני לקחתי לי מסרים מאוד חשובים מהספר. אחד מהם הוא פשוט להקשיב לאנשים. עם הקשבה אפשר ללמוד כל כך הרבה על אדם. יש עוד מסרים כמובן, אבל הם כבר פרטיים.
אישית אני ממליץ בחום, פשוט מדהים ויפה.