גם אני חושבת שהספר הזה חביב, נחמד מינוס. החצי הראשון לא עבד לי, וכמעט הפסקתי לקרוא, אבל אמרתי טוב כבר השקעתי חצי ספר אז אמשיך. החצי השני יותר טוב וסוחף ומעניין. הרגיש שהחצי הראשון הוא רקע והכנה לחלק השני שהוא בעצם הסיפור, ושהסיפור הוא טוב אבל צריך לצלוח את הרקע המייגע משהו. בסך הכל ממליצה לקרוא, אבל קחו בחשבון שזה לא ספר שיפיל אתכם. ספר שנחמד לקרוא בין לבין

כתיבה נהדרת וקולחת אבל וזה אבל גדול - כל פרק מדבר על דור אחר לגמרי והדבר מאד מקשה על זרימת הקריאה. הסופרת שוזרת סיפורים של שתי משפחות שאמנם התחילו מאותה האימא, אבל כל פרק מדלג לעץ השני של השושלת, שזה מוסיף לחוסר הזרימה. עד שנכנסים לדמויות ולסיפור הכל נגמר מהר ועוברים לדור אחר במשפחה השניה. שוב, הכתיבה שלה מעולה ואני מבינה את הרצון לחבר בין העבדות של המאה ה18 לבין המאה ה21, אבל כל הקונספט של הדילוגים ממש מקשה על הקריאה. אני גם חושבת שאם כותבים על נושא כל כך לא פשוט ומורכב, עדיף שיהיה זורם וקולח כמו למשל ב'אדמה אמריקאית' שזה ספר על קושי רב אבל כל כך קולח וזורם שאי אפשר להניח מהיד. מה שקורה פה עם 'השיבה' זה שאני נכנסת לפרק וקוראת אותו בשקיקה, ואז בום הוא פתאום נגמר. אני מניחה את הספר כי באמת שזו כמו האתנחתא שצריך בין ספרים, ומתקשה להתחיל את הפרק הבא כי אני יודעת שהוא גם מנותק כמעט לגמרי ממה שקראתי עד כה, וגם מדבר על נושא לא פשוט. למרות כל הנאמר לעיל, אני כן ממליצה לנסות את הספר. קחו מהספריה ותראו אם אתם מתחברים כי נושא חשוב וכאמור כתיבה ממש טובה

כתיבה נהדרת וקולחת אבל וזה אבל גדול - כל פרק מדבר על דור אחר לגמרי והדבר מאד מקשה על זרימת הקריאה. הסופרת שוזרת סיפורים של שתי משפחות שאמנם התחילו מאותה האימא, אבל כל פרק מדלג לעץ השני של השושלת, שזה מוסיף לחוסר הזרימה. עד שנכנסים לדמויות ולסיפור הכל נגמר מהר ועוברים לדור אחר במשפחה השניה. שוב, הכתיבה שלה מעולה ואני מבינה את הרצון לחבר בין העבדות של המאה ה18 לבין המאה ה21, אבל כל הקונספט של הדילוגים ממש מקשה על הקריאה. אני גם חושבת שאם כותבים על נושא כל כך לא פשוט ומורכב, עדיף שיהיה זורם וקולח כמו למשל ב'אדמה אמריקאית' שזה ספר על קושי רב אבל כל כך קולח וזורם שאי אפשר להניח מהיד. מה שקורה פה עם 'השיבה' זה שאני נכנסת לפרק וקוראת אותו בשקיקה, ואז בום הוא פתאום נגמר. אני מניחה את הספר כי באמת שזו כמו האתנחתא שצריך בין ספרים, ומתקשה להתחיל את הפרק הבא כי אני יודעת שהוא גם מנותק כמעט לגמרי ממה שקראתי עד כה, וגם מדבר על נושא לא פשוט. למרות כל הנאמר לעיל, אני כן ממליצה לנסות את הספר. קחו מהספריה ותראו אם אתם מתחברים כי נושא חשוב וכאמור כתיבה ממש טובה

כתיבה נהדרת וקולחת אבל וזה אבל גדול - כל פרק מדבר על דור אחר לגמרי והדבר מאד מקשה על זרימת הקריאה. הסופרת שוזרת סיפורים של שתי משפחות שאמנם התחילו מאותה האימא, אבל כל פרק מדלג לעץ השני של השושלת, שזה מוסיף לחוסר הזרימה. עד שנכנסים לדמויות ולסיפור הכל נגמר מהר ועוברים לדור אחר במשפחה השניה. שוב, הכתיבה שלה מעולה ואני מבינה את הרצון לחבר בין העבדות של המאה ה18 לבין המאה ה21, אבל כל הקונספט של הדילוגים ממש מקשה על הקריאה. אני גם חושבת שאם כותבים על נושא כל כך לא פשוט ומורכב, עדיף שיהיה זורם וקולח כמו למשל ב'אדמה אמריקאית' שזה ספר על קושי רב אבל כל כך קולח וזורם שאי אפשר להניח מהיד. מה שקורה פה עם 'השיבה' זה שאני נכנסת לפרק וקוראת אותו בשקיקה, ואז בום הוא פתאום נגמר. אני מניחה את הספר כי באמת שזו כמו האתנחתא שצריך בין ספרים, ומתקשה להתחיל את הפרק הבא כי אני יודעת שהוא גם מנותק כמעט לגמרי ממה שקראתי עד כה, וגם מדבר על נושא לא פשוט. למרות כל הנאמר לעיל, אני כן ממליצה לנסות את הספר. קחו מהספריה ותראו אם אתם מתחברים כי נושא חשוב וכאמור כתיבה ממש טובה

כתיבה נהדרת וקולחת אבל וזה אבל גדול - כל פרק מדבר על דור אחר לגמרי והדבר מאד מקשה על זרימת הקריאה. הסופרת שוזרת סיפורים של שתי משפחות שאמנם התחילו מאותה האימא, אבל כל פרק מדלג לעץ השני של השושלת, שזה מוסיף לחוסר הזרימה. עד שנכנסים לדמויות ולסיפור הכל נגמר מהר ועוברים לדור אחר במשפחה השניה. שוב, הכתיבה שלה מעולה ואני מבינה את הרצון לחבר בין העבדות של המאה ה18 לבין המאה ה21, אבל כל הקונספט של הדילוגים ממש מקשה על הקריאה. אני גם חושבת שאם כותבים על נושא כל כך לא פשוט ומורכב, עדיף שיהיה זורם וקולח כמו למשל ב'אדמה אמריקאית' שזה ספר על קושי רב אבל כל כך קולח וזורם שאי אפשר להניח מהיד. מה שקורה פה עם 'השיבה' זה שאני נכנסת לפרק וקוראת אותו בשקיקה, ואז בום הוא פתאום נגמר. אני מניחה את הספר כי באמת שזו כמו האתנחתא שצריך בין ספרים, ומתקשה להתחיל את הפרק הבא כי אני יודעת שהוא גם מנותק כמעט לגמרי ממה שקראתי עד כה, וגם מדבר על נושא לא פשוט. למרות כל הנאמר לעיל, אני כן ממליצה לנסות את הספר. קחו מהספריה ותראו אם אתם מתחברים כי נושא חשוב וכאמור כתיבה ממש טובה

כתיבה נהדרת וקולחת אבל וזה אבל גדול - כל פרק מדבר על דור אחר לגמרי והדבר מאד מקשה על זרימת הקריאה. הסופרת שוזרת סיפורים של שתי משפחות שאמנם התחילו מאותה האימא, אבל כל פרק מדלג לעץ השני של השושלת, שזה מוסיף לחוסר הזרימה. עד שנכנסים לדמויות ולסיפור הכל נגמר מהר ועוברים לדור אחר במשפחה השניה. שוב, הכתיבה שלה מעולה ואני מבינה את הרצון לחבר בין העבדות של המאה ה18 לבין המאה ה21, אבל כל הקונספט של הדילוגים ממש מקשה על הקריאה. אני גם חושבת שאם כותבים על נושא כל כך לא פשוט ומורכב, עדיף שיהיה זורם וקולח כמו למשל ב'אדמה אמריקאית' שזה ספר על קושי רב אבל כל כך קולח וזורם שאי אפשר להניח מהיד. מה שקורה פה עם 'השיבה' זה שאני נכנסת לפרק וקוראת אותו בשקיקה, ואז בום הוא פתאום נגמר. אני מניחה את הספר כי באמת שזו כמו האתנחתא שצריך בין ספרים, ומתקשה להתחיל את הפרק הבא כי אני יודעת שהוא גם מנותק כמעט לגמרי ממה שקראתי עד כה, וגם מדבר על נושא לא פשוט. למרות כל הנאמר לעיל, אני כן ממליצה לנסות את הספר. קחו מהספריה ותראו אם אתם מתחברים כי נושא חשוב וכאמור כתיבה ממש טובה