נוריקוסאן•לפני 12 שניםשמחתי לקרוא שיש משהו של וונגוט שאינני מכירהוהתאכזבתי בהמשך לראות שלא ממש שווה לקרוא את זה...על הביקורת של נירו על גלפגוס מאת קורט וונגוט
חני •לפני 12 שניםביקורת נהדרת על ולבק, על מה הספר?על הביקורת של נירו על המפה והטריטוריה מאת מישל וולבק
גלפגוסקורט וונגוטאני מאוד אוהב את קורט וונגוט, "אמא לילה" ו"בית מטבחיים חמש" נמצאים ברשימת 20 הספרים המועדפים עלי ביותר. את גלפגוס מצאתי בכניסה לספריית היישוב בו אני מתגורר, התרגשתי לגלותו בין ערימת ספרים למסירה. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר של וונגוט ובהצצה על צידה האחורי של כריכת הספר הלכה התרגשותי וגאתה, נוכח הנושא המעניין והמחשבה על המטעמים שוונגוט יכול היה לעשות ממנו. ובכן, הוא כאמור יכול היה אך לטעמי לא עשה זאת. בהתכתבות עם דרווין ועם תורת האבולוציה תווה וונגוט סיפור על דעיכתו של המין האנושי. למרות שהדבר לא מוזכר במפורש, העולם כפי שאנו מכירים אותו הוכחד בעטיית מלחמותיהם של בני האדם אלה באלה. על גבי ספינה שהייתה אמורה להשיט את כל המי ומי של המאה ה-20 אל "ההפלגה של המאה אל הטבע", יצאו חבורת תמהונים אל הים הגדול. באין בני אדם שיוכלו לתחזק את הטכנולוגיה, היא נעלמת בהדרגה כלעומת שבאה ובפרספקטיבה של מליון שנים מאבד המין האנושי את גפיו, את התסביכים הפסיכולוגים שלו ואת מקומו בראש שרשרת המזון, ומעמיד דורות של שחיינים מן המעלה הראשונה. המספר הינו רוח רפאים שזכתה ללוות את המין האנושי בדקדנציה האבולוציונית שלו. נושאו של הספר מעניין אך התיאורים בו מעייפים וארוכים מדי ומקשים על הקורא להיכנס לסיפור, כואב לי לכתוב כך על קורט וונגוט אבל ביקורת צריכה להיות כנה.
האמן ומרגריטהמיכאיל בולגקובספר שנון, מצחיק ומרתק שכאשר אוחזים בו לאחר הקריאה, חשים כמי שמצויים בחברתו של אדם אהוב ויקר ערך.
המפה והטריטוריהמישל וולבקאני לא יודע למה... משום מה ציפיתי שוולבק יהיה קשה ומעיק לקריאה, להפתעתי, מהרגע בו פתחתי את הספר חשתי כאילו הסופר עצמו פשוט מדבר איתי בגובה העיניים, לוקח אותי יד ביד ומראה לי את העולם כפי שהוא נתפס מעיניו שלו באופן שקוף ובלי כל נסיון לנפח את מה שהוא רואה. וולבק יודע את מלכת הסטייה מהנרטיב. הוא לוקח אותנו דרך שבילי העפר שבחיי הגיבורים שלו, שום דבר לא יכול להפוך צהוב שכן הוא מקפיד לחתור בהתמדה תחת תמונת המציאות שמתוארת על ידו. הספר מעניין ומרתק כל כך, לא על שום הנושאים שבהם בוחר הסופר להתעסק, אלא משום שוולבק הוא אדם מעניין ומתעניין, ציניקן בהתגלמותו אך לא בלי רגישות עצומה, וכל דבר שנקלט ברדר שלו מוצא את מקומו בפאזל הסבוך של הסאבטקסט. אולי על שום כל הדברים הקשים שיש לו להגיד על מה שהיה ומה שצפוי להיות בעולמינו, צומחים בערוגת ההווה של וולבק פרחים נדירים מאוד.
וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהםג'ק קרואקאז נתחיל בקצת רקע, מדובר בספר שנכתב בסוף מלחמת העולם השניה בארצות הברית. הוא נכתב על ידי ג'ק קרואק וויליאם בורוז תרם התפרסמו השניים כל אחד בזכות עצמו. למרות העובדה שספר זה נכתב ראשון בין שלל הרומנים שפרסמו השניים, הוא ראה אור רק לאחר מותם של כותביו, הסיבות לכך נעוצות בשני עניינים עיקריים, תחילה, שום הוצאה לא הסכימה להוציא את הספר לאור, איש לא חשב שספר כזה עשוי לעניין מישהו. ומאוחר יותר, אחרי שהתפרסמו בורוז וקרואק, לא רצו להוציא את הספר בשל העובדה שיש בו פרטים שעשויים היו לפגוע בקריירה של חברייהם לוסיאן קאר שהיה מעורב בפרשיית הרצח שמוזכרת בספר. מדובר ביצירה שהיא אבן היסוד של ה"ביט", יש אומרים שזו היצירה שהתחילה את הכל, הפגישה בין בורוז לקרואק הייתה משמעותית מאוד לפחות בעבור קרואק. הספר מגולל את השתלשלות האירועים עד לרגע בו אירעה פרשת הרצח וקצת אחריו, אך אף על פי שהקונוטציות שבהן נקשר חיבור זה נוגעות בעיקר לאופן העצוב שבו הסתיים פרק זה בחייהם של כל בני החבורה המוזכרת בספר, לא זו הסיבה לקרוא אותו, גדולתו של חיבור זה נעוצה בהיותו דו שיח בין שתי נפשות שנקודת מבטם ואופיים היו שונים בתחליט, ובו בזמן לשתיהן היתה היכולת לתאר את המציאות באופן כמעט זני, ספר זה הוא דוגמא לכך שלא משנה מה קורה בחיים, אלא למי הוא קורה וכיצד הוא משכיל להסתכל בדבר ולתארו.
גלפגוסקורט וונגוטאני מאוד אוהב את קורט וונגוט, "אמא לילה" ו"בית מטבחיים חמש" נמצאים ברשימת 20 הספרים המועדפים עלי ביותר. את גלפגוס מצאתי בכניסה לספריית היישוב בו אני מתגורר, התרגשתי לגלותו בין ערימת ספרים למסירה. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר של וונגוט ובהצצה על צידה האחורי של כריכת הספר הלכה התרגשותי וגאתה, נוכח הנושא המעניין והמחשבה על המטעמים שוונגוט יכול היה לעשות ממנו. ובכן, הוא כאמור יכול היה אך לטעמי לא עשה זאת. בהתכתבות עם דרווין ועם תורת האבולוציה תווה וונגוט סיפור על דעיכתו של המין האנושי. למרות שהדבר לא מוזכר במפורש, העולם כפי שאנו מכירים אותו הוכחד בעטיית מלחמותיהם של בני האדם אלה באלה. על גבי ספינה שהייתה אמורה להשיט את כל המי ומי של המאה ה-20 אל "ההפלגה של המאה אל הטבע", יצאו חבורת תמהונים אל הים הגדול. באין בני אדם שיוכלו לתחזק את הטכנולוגיה, היא נעלמת בהדרגה כלעומת שבאה ובפרספקטיבה של מליון שנים מאבד המין האנושי את גפיו, את התסביכים הפסיכולוגים שלו ואת מקומו בראש שרשרת המזון, ומעמיד דורות של שחיינים מן המעלה הראשונה. המספר הינו רוח רפאים שזכתה ללוות את המין האנושי בדקדנציה האבולוציונית שלו. נושאו של הספר מעניין אך התיאורים בו מעייפים וארוכים מדי ומקשים על הקורא להיכנס לסיפור, כואב לי לכתוב כך על קורט וונגוט אבל ביקורת צריכה להיות כנה.
גלפגוסקורט וונגוטאני מאוד אוהב את קורט וונגוט, "אמא לילה" ו"בית מטבחיים חמש" נמצאים ברשימת 20 הספרים המועדפים עלי ביותר. את גלפגוס מצאתי בכניסה לספריית היישוב בו אני מתגורר, התרגשתי לגלותו בין ערימת ספרים למסירה. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר של וונגוט ובהצצה על צידה האחורי של כריכת הספר הלכה התרגשותי וגאתה, נוכח הנושא המעניין והמחשבה על המטעמים שוונגוט יכול היה לעשות ממנו. ובכן, הוא כאמור יכול היה אך לטעמי לא עשה זאת. בהתכתבות עם דרווין ועם תורת האבולוציה תווה וונגוט סיפור על דעיכתו של המין האנושי. למרות שהדבר לא מוזכר במפורש, העולם כפי שאנו מכירים אותו הוכחד בעטיית מלחמותיהם של בני האדם אלה באלה. על גבי ספינה שהייתה אמורה להשיט את כל המי ומי של המאה ה-20 אל "ההפלגה של המאה אל הטבע", יצאו חבורת תמהונים אל הים הגדול. באין בני אדם שיוכלו לתחזק את הטכנולוגיה, היא נעלמת בהדרגה כלעומת שבאה ובפרספקטיבה של מליון שנים מאבד המין האנושי את גפיו, את התסביכים הפסיכולוגים שלו ואת מקומו בראש שרשרת המזון, ומעמיד דורות של שחיינים מן המעלה הראשונה. המספר הינו רוח רפאים שזכתה ללוות את המין האנושי בדקדנציה האבולוציונית שלו. נושאו של הספר מעניין אך התיאורים בו מעייפים וארוכים מדי ומקשים על הקורא להיכנס לסיפור, כואב לי לכתוב כך על קורט וונגוט אבל ביקורת צריכה להיות כנה.
