כמו בלאקתורן, גם אני הגעתי ליפן בלי שום צל של ידיעה על הצפוי לי.
שלא כמוהו, ספינתי לא התרסקה אל סלעי הוקאידו. הגעתי לשם בגיל 21 כדי למכור תמונות ולממן טיול במזרח.
ממה להתחיל? מהטכנולוגיה המהממת במדינה בה האנשים חיים לפי מסורת של אלפי שנים והניגוד הנוצר כתוצאה מכך יוצר חברה שאין באף מקום אחר? מהחך שלי, חך של קיבוצניק שהיה רגיל לדייסה וקלופס ולומד לתדהמתו שמכמה חתיכות דג נא ניתן להרכיב גן עדן? מהטירוף של האנשים לכל דבר שנודף ממנו ריח של אמריקה, אחרי שזו האכילה אותם באורניום מועשר? בגזענות המובנית כלפי כל זר - אבל בכמיהה הבלתי נשלטת לדבר עם כל זר - מה שהישראלים מיד תרגמו למכירת תמונות בכמויות כסף בלתי יאומנו? המו"מ שהייתי מנהל עם היאקוזונר השכונתי שכרטיס הביקור שלו שהיה נשלף מהארנק שלי הניס כל שוטר שרצה לתת לי דו"ח?
בקיצור - אחרי 3 חודשים בלתי נשכחים העבודה הזו מימנה לחברתי דאז ולי שנה וחצי במזרח - בין היתר משום שזוגתי הנהדרת הייתה מצויידת בשני דברים שאין ביפן: שדיים גדולים ושיער בלונדיני. אז כדי לעמוד ולבהות בה שילמו היפנים המון כסף על תמונות, כי זה הרי לא מכובד לעמוד ולבהות סתם, לפי המסורת היפנית :)
אבל בואו נדבר על בלאקתורן ועל קלאוול. אני חושב שמאז שקראתי את הספר בפעם הראשונה כילד, ידעתי שיום אחד אגיע למדינה המשונה, מרתקת, ולעיתים בלתי אפשרית הזו.
יש ביפן וליפנים תפיסת חיים שאין בשום מקום אחר בעולם. הסגפנות אל מול הנהנתנות, העבר הנוכח כל כך בכל רגע בהווה ובעיקר היחס האמביוולנטי לזרים.
ומתברר שכלום לא השתנה מאז המאה ה-17. אז תקראו את היצירה הנהדרת הזו ואם יוצא לכם, ממליץ מאוד על כמה חודשים ביפן - עדיף עם ארנק תפוח וחזייה נפוחה. שניהם יעזרו מאוד שם.

ווואו כמה חיכיתי לספר הזה ואת האמת קצת התאכזבתי. הכתיבה של פאוליני כרגיל מרתקת ועוצרת נשימה אבל כל הספר הרגשתי כאלו לא קורה שום דבר. הספר פשוט נמרח על 800 עמודים שמלבד כמה ארועים לא קורה כלום.נכון שכל עמוד נהנתי לקרוא וממש בכיתי שנגמר אבל עדין... פוזרו ככ הרבה רמזים למה שעתיד לקרות ומה שקרה פשוט היה צפוי ומאכזב טיפה. מה גם שהספר נגמר בלי כל אפשרות להמשיך ובבת אחת גדע את תקוותי לספר המשך. לסיכום לא הייתי מפסידה אותו בחיים אבל יש לפאוליני מזל שלפני הירושה הוא כתב ספרים ככ טובים...

ספר מצויין לכל מי שרוצה לקבל מושג בסיסי למה משמשים צמחי המרפא הנפוציים והפופולריים ביותר כמו כורכום, אכיניצאה, שום וכו'. וזאת מבלי להתעמק יותר מידי.
קריאה קלילה ושוטפת, אבל יחד עם זאת רמה מקצועית גבוהה והתייחסות למחקרים בתחום.
מומלץ ביותר.