זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)

זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)

זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)

זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)

זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)

זה עתה סיימתי לקרוא את "ספר הלחישות". זהו לדעתי אחד הספרים המשובחים שקראתי. הוא אמנם מאד איטי וגדוש בדמויות, ארוך ולא "קל לעיכול", אבל הוא כתוב בעדינות רבה ובתבונה, יש בו הרבה מאד רגעים מרגשים עד דמעות ולצידם גם הרבה רגעים שהעלו חיוך, וגם אם אין לקורא שום זיקה להסטוריה או לתרבות שהוא דן בהן, הספר הוא אוניברסלי והמסר שלו ידבר לכל אדם באשר הוא. הדמויות השונות בו, ובעיקר הסבא, מעוררות מחשבה, נוגעות ללב ומעשירות את השקפת העולם של הקורא, הנושא חשוב, והיה לי מעניין מאד להחשף גם לנפש של עם אחר שעבר היסטוריה של תלישות והשמדה וחי כמיעוט בארצות לא לו, חוץ מאיתנו היהודים. אותי הספר מאד ריגש ומצאתי גם הרבה מה ללמוד ממנו. אני ממליצה על הספר בחום, לכל מי שניחן בסבלנות ולא מחפש פורקן מיידי. הוא כמו כריך מעניין שטעמו ערב, מלחם מקמח מלא ומזין שמתעכל לאט, ולא כמו פיתה תעשייתית מקמח לבן עם ממרח שוקולד (למרות שגם הן טעימות, וגם להן שמור מקום של כבוד בקשת התענוגות האנושיים...)