ממה כתב
אתר סימניהמחשבות על היסטוריה ניתן לחלק כותבי היסטוריה ל 1. היסטוריוני של כורסה – מלקטים מספרים שכתבו אחרים, כך הם לא מוסיפים דבר. זה מה שנקרא WELL READ. 2. היסטוריונים של מסמכים – עוברים על מסמכי הארכיונים השונים. אם לא נמצא מסמך הרי הדבר לא קיים. 3. היסטוריונים של יומנים – כותב היומן יש לו דעות עצמאיו
ממה כתב
אתר סימניהללביא שלום, ראשית, תודה על האיחולים. מספר הנרות, הרי ידוע לך. כדי שאוכל לכבות בנשיפה אחת, נר אחד מספיק. מה חדש? כתבתי על מספר נושאים: 1. מה זאת תפילה 2. העולם לפני המצאת הדפוס 3. מאמר על הפיראטים היהודים 4. מחשבות על פרשות שבוע העסיק אותי חיפוש אחר 500 השנים האבודות של גלות בבל – מחורבן
ממה כתב
אתר סימניה3 הודעות
אין תגובות בפורומים
חמדת, זו סקירה כה מקיפה שכבר אין צורך לקרוא את הספר. אני באמצע קריאת הספר. מרתק עד כדי כך שעברתי מקריאת ספר אחר לקריאת ספר זה. עדיין בדילמה: לפי הספר, האוריינות הפכה את היהודים הלומדים לקרוא בתורה מאנאלפביתים ליודעי קרוא (וכנראה גם כתוב) אבל בשפה העברית. המחברים כותבים (ע' 116): "[...] הרב עומד על כך שכל הבנים ילמדו קרוא וכתוב בעברית (שפה שאין לה שימוש בחיי היומיום, שכן רוב התושבים מדברים יוונית או ארמית)." האם עצם ידיעת קרוא וכתוב בשפה שאינה שפת העם, כאשר, כנראה, לא הייתה עדיין ספרות ענפה (מלבד ספרות תורנית) בשפה העברית, יכולה להפוך חקלאים לבעלי -מלאכה ,חנוונים, סוחרים מקומיים ובינלאומיים ,רופאים, חלפני כספים ,מלווים בריבית ובנקאי חצר? לימוד העברית באה, לדעת המחברים, כדי לאפשר לקרוא בתורה. בראשית התקופה הנסקרת היה התלמוד "תורה שבעל פה", לא בכתב. זה נכון שהתלמוד מכיל ידע רב, כולל חשבון והנדסה, האם זה הספיק? האם הידיעה לקרוא הפנתה את הקוראים בתורה גם לקרוא וללמוד את התלמוד לאחר שהועלה על הכתב? התלמוד הוא חיבור מקיף, מעניין כמה סדרות ממנו היו בכתב באותה תקופה (אנו בתקופה שלפני המצאת הדפוס)? מקווה למצוא תשובות בהמשך הקריאה.
אין דיונים על הביקורות