וואו, אין דברים כאלה, ללא ספק אחד הטובים של אתגר קרת,
לא עזבתי את הספר עד הסיפור האחרון.
קרת שוזר את הגאנות שלו בכל סיפור וסיפור, שעשוי פשוט בצורה מושלמת.
הסיפורים קצרצרים, אך בזכות גאונותו של קרת גם בשתי עמודים אתה מצליח לכאוב עם הדמות, לחשוב כמו הדמות, ובכלל אחרי קריאת הספר אתה מוצא את עצמך חושב כמו קרת.
ללא ספק קרת במיטבו!

לא במקרה פתח המחבר את ספרו בהקדשה לחברו "בשעה שהיה ילד קטן". ספר תמים, הנראה לכאורה כספר ילדים, נועד דוקא עבורנו, המבוגרים. להחזיר אותנו לשעה קלה לערכים שאיבדנו בדרך אל בגרותנו. כל אחד בטריטוריה שלו [הכוכביות] מאוד עסוק בשלו ואין לו פנאי ל'נסיך הקטן'. בימינו כולם מדברים על "זמן איכות" עם הילדים. באמת? כאשר מישהו לוקח את ילדיו לאכול פיצה בקניון ובכל רגע פוזל לשעון, כי בשעה 9 יש לו בליינד דייט.... איפה הזמן והיכן האיכות???
גולת הכותרת של הספר, לטעמי, היא הפגישה עם השועל. היצור הנאיבי שרוצה להתרגש בכל פעם שהוא ממתין לבואו של הנסיך. אבל הנסיך לא כל כך מבין את העניין, כי גם לו אצה הדרך...
כן. התבגרנו. השארנו את הערכים מאחור. אקזופרי מנסה לשעה קלה להפוך אותנו שוב לילדים, בהצלחה גדולה.

אחד הספרים המענגים ביותר שקראתי. אני אוהבת את ספריו של דה-בוטון – הם מחכימים וקריאים מאוד. מבטיחה לעצמי בהזדמנות זו לרכוש ספר זה...