אחלה ספר. אני ממליץ "בחום" לכולם לקרוא אותו. יש לפאוליני כישרון אדיר והוא מממש אותו בצורה טובה. הייתי משווה את הספר קצת לשר הטבעות, אותו רעיון, אפילו ששר הטבעות הרבה יותר טוב(גם מומלץ בחום)

""זהירות- מכיל ספוילרים - גם על הספר השני (מבחני הכוויה)"" אוקיי, אז כמו הרבה מאיתנו גם אני התחלתי את הספר הזה עם צפיות גבוהות ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי(ב4 לפנות בוקר). העלילה מצוינת ומותחת, ולא נותנת לך לעזוב את הספר. אבל כמה נקודות לשיפור: 1. היחס בין תומס לתרזה הוא די רדוד. כאילו הם פשוט נועדו אחד לשני והסופר לא מספר לנו למה. אני לא הבנתי את הקשר בינהם. 2. גם תרזה היא דמות רדודה מדי, בת לוחמנית שתומס אוהב ולא מספרים לנו כלום חוץ מזה. 3. הסופר משחרר קצת מידי מידע (גם בספר הזה וגם בספר הבא) כאילו הוא רוצה להשאיר את תומס בתור חסר זיכרון לתמיד. אפילו אחרי שהמאמלל עוקץ את תומס והוא אמור להזכר בהכל, הדבר היחיד שהוא מגלה זה הדרך לצאת מהמבוך(לא שזה משהו קטן, אבל זה לא עוזר לנו לדעת על נתעב ועל הסיבה למבוך והכל). בסוף הספר השני כל מה שידעתי זה שהמבוך הוא סוג של מבחן כדי לגלות דפוסי מוח, וזה אמור לעזור איכשהוא לפתור את ההתלקחות. 4. לגבי הספר השני: הוא יותר מידי בדיוני. למה צריך להביא דברים מופרכים כמו כדורי כסף מעופפים ורוצחים, ושטח פתח שמעביר אותך מלא קילומטרים(היה אפשר לפתור את זה בכך שהאוטובוס מסוף הספר הראשון לקח אותם למחסה שנמצא ליד הכוויה, והכדורי כסף גם אפשר להחליף במלא דברים פחות בדיוניים, לדוג' נטיפים שנופלים) זה הופך את הספר ללא אמין. בסרט הם הורידו את הדברים האלה ובצדק(אבל דווקא את הקטע של החיבור בין המוחות אני אהבתי וחבל שלא השאירו אותו בסרט). עוד משהו לגבי הספר השני- אם הם במדבר כמה ימים איך זה שלא היה להם בעיות עם מים? במיחד לאור זה שהיה לכל אחד בהתחלה רק שקיק? אבל לעומת זאת הסרט לפי דעתי יכול לקבל ציון 5 כוכבים. זה בין הסרטים היחידים שאני יותר אוהב מהספר(בקטוגריה הזאת נכנס גם שר הטבעות). אמנם הם משנים את העלילה לגמרי (במיוחד הסרט השני- אין כל קשר בין הספר השני לסרט השני) אבל הם משנים אותה לטובה. שמה הם הופכים את תרזה לדמות אמיתית עם רצונות ורגשות, ומשחררים הרבה יותר מידע על נתעב ועל כל מה שהולך מסביב. אבל עדיין, אני ממליץ לקרוא את הספר לפני שרואים את הסרט, הספר גם מצוין(נתתי לו 4 כוכבים) והוא לא יהרוס לכם את הסרט, אבל אם תראו קודם את הסרט אתם תתבאסו על הספר.

""זהירות- מכיל ספוילרים - גם על הספר השני (מבחני הכוויה)"" אוקיי, אז כמו הרבה מאיתנו גם אני התחלתי את הספר הזה עם צפיות גבוהות ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי(ב4 לפנות בוקר). העלילה מצוינת ומותחת, ולא נותנת לך לעזוב את הספר. אבל כמה נקודות לשיפור: 1. היחס בין תומס לתרזה הוא די רדוד. כאילו הם פשוט נועדו אחד לשני והסופר לא מספר לנו למה. אני לא הבנתי את הקשר בינהם. 2. גם תרזה היא דמות רדודה מדי, בת לוחמנית שתומס אוהב ולא מספרים לנו כלום חוץ מזה. 3. הסופר משחרר קצת מידי מידע (גם בספר הזה וגם בספר הבא) כאילו הוא רוצה להשאיר את תומס בתור חסר זיכרון לתמיד. אפילו אחרי שהמאמלל עוקץ את תומס והוא אמור להזכר בהכל, הדבר היחיד שהוא מגלה זה הדרך לצאת מהמבוך(לא שזה משהו קטן, אבל זה לא עוזר לנו לדעת על נתעב ועל הסיבה למבוך והכל). בסוף הספר השני כל מה שידעתי זה שהמבוך הוא סוג של מבחן כדי לגלות דפוסי מוח, וזה אמור לעזור איכשהוא לפתור את ההתלקחות. 4. לגבי הספר השני: הוא יותר מידי בדיוני. למה צריך להביא דברים מופרכים כמו כדורי כסף מעופפים ורוצחים, ושטח פתח שמעביר אותך מלא קילומטרים(היה אפשר לפתור את זה בכך שהאוטובוס מסוף הספר הראשון לקח אותם למחסה שנמצא ליד הכוויה, והכדורי כסף גם אפשר להחליף במלא דברים פחות בדיוניים, לדוג' נטיפים שנופלים) זה הופך את הספר ללא אמין. בסרט הם הורידו את הדברים האלה ובצדק(אבל דווקא את הקטע של החיבור בין המוחות אני אהבתי וחבל שלא השאירו אותו בסרט). עוד משהו לגבי הספר השני- אם הם במדבר כמה ימים איך זה שלא היה להם בעיות עם מים? במיחד לאור זה שהיה לכל אחד בהתחלה רק שקיק? אבל לעומת זאת הסרט לפי דעתי יכול לקבל ציון 5 כוכבים. זה בין הסרטים היחידים שאני יותר אוהב מהספר(בקטוגריה הזאת נכנס גם שר הטבעות). אמנם הם משנים את העלילה לגמרי (במיוחד הסרט השני- אין כל קשר בין הספר השני לסרט השני) אבל הם משנים אותה לטובה. שמה הם הופכים את תרזה לדמות אמיתית עם רצונות ורגשות, ומשחררים הרבה יותר מידע על נתעב ועל כל מה שהולך מסביב. אבל עדיין, אני ממליץ לקרוא את הספר לפני שרואים את הסרט, הספר גם מצוין(נתתי לו 4 כוכבים) והוא לא יהרוס לכם את הסרט, אבל אם תראו קודם את הסרט אתם תתבאסו על הספר.

ספר יפה. עלילה קלה לקריאה ומובנת. אפילו שאני אחרי שקראתי את שתי הסדרות "פרסי גקסון" ו "משפחת קיין והאלים המצריים" מרגיש שריק ריירדן כותב כל הזמן אותו סגנון בלי חידושים כל פעם הם בסכנה ענקית ואז נחלצים ממנה ואז הם בסכנה יותר גדולה ואז נחלצים ממנה, היה יותר מעניין אם לפחות בחלק מהקרבות הם היו מפסידים. וגם אם הוא היה מסבך את העלילה קצת יותר זה היה יותר מעניין. אשמח לקבל תגובות.

כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוח שהוא יהיה כמו כל שאר ספרי המתח האמריקאים האחרים שקראתי, ספר יפה ומותח קצת. אבל מייד גילתי כמו כל שאר הקוראים שדן בראון הוא רמה אחת מעל כולם. הספרים שהוא כותב פשוט מצוינים הוא מעביר אותך בין הסצנות בצורה כל כך מדויקת ומותחת שאי אפשר לעצור לנשום חייבים להמשיך לקרוא. אני ממליץ בחום לכולם לקרוא את הספרים שלו

כן, אולי זה קצת כואב שאראגון עוזב בלי לחזור. אבל לא כתוב שהשאר לא יכולים לבוא אליו נכון?(לכל מי שבכה בסוף) ספר סבבה, קצת צפוי מדי אבל בסדר. אני עכשיו מתחיל את הסדרה מחדש כי את הראשון קראתי לפני...שהשלישי יצא. פאולוני יכול לכתוב ספרים על הסדרה, זה טרילוגיה לא? ולכל אלה שחיים באשליות שפאולוני לא ידע את הסוף כשהוא כתב את הספרים הראשונים שיקראו בספר הראשון עמוד 95 תחילת פרק "ערש דוי" וינסה לנחש מה החיזיון הזה.