המפתח של שרהטטיאנה דה רונייקראתי את הספר בנשימה עצורה. לא יכולתי להפסיק. התיאורים, התפתחות העלילה והזוועה שהתחוללה לא יצאו לי מהראש, הרבה אחרי שסיימתי לקרוא אותו היו לי דמעות. לא הכרתי את פיסת ההיסטוריה הזו, משום מה, בשיעורי היסטוריה לא חשבו שנכון ללמד את התיכוניסטים על זוועות שהתרחשו מחוץ לפולין וגרמניה -וחבל שכך... הספר הזה פתח צוהר לתקופה אפלה בהיסטוריה של צרפת שלא הכרתי. אבל מעל הכל-הספר הזה הוא אחד המרגשים שקראתי
Fifty Shades Of GreyE.L Jamesאפשר לאהוב את הספר הזה ואפשר לחשוב שהוא מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות, בחרתי לנסוע 10 ק"מ בשביל כל ספר בנפרד ולקנות אותם, עוד לפני שפתחתי את הראשון. לשמחתי, ההשקעה השתלמה. הספר הזה, על אף שהוא נוטף מיניות, מכיל בתוכו כל כך הרבה רבדים אחרים וחושף אותי, בתור קוראת, לעולם שלא הכרתי. לקח לי שלושה ימים לסיים אותו, שלושה ימים שבהם כל מה שהיה לי בראש היה הספר הזה, לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים שלי, כמעט כמו שכריסטיאן לא הצליח להוריד את הידיים מאנה. ממליצה בחום, אבל מעל גיל 21 בלבד, יש חלקים בספר שאינם מתאימים למי שאינו מוכן לקצת הלם וזעזוע
Fifty Shades Of GreyE.L Jamesאפשר לאהוב את הספר הזה ואפשר לחשוב שהוא מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות, בחרתי לנסוע 10 ק"מ בשביל כל ספר בנפרד ולקנות אותם, עוד לפני שפתחתי את הראשון. לשמחתי, ההשקעה השתלמה. הספר הזה, על אף שהוא נוטף מיניות, מכיל בתוכו כל כך הרבה רבדים אחרים וחושף אותי, בתור קוראת, לעולם שלא הכרתי. לקח לי שלושה ימים לסיים אותו, שלושה ימים שבהם כל מה שהיה לי בראש היה הספר הזה, לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים שלי, כמעט כמו שכריסטיאן לא הצליח להוריד את הידיים מאנה. ממליצה בחום, אבל מעל גיל 21 בלבד, יש חלקים בספר שאינם מתאימים למי שאינו מוכן לקצת הלם וזעזוע
Fifty Shades Of GreyE.L Jamesאפשר לאהוב את הספר הזה ואפשר לחשוב שהוא מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות, בחרתי לנסוע 10 ק"מ בשביל כל ספר בנפרד ולקנות אותם, עוד לפני שפתחתי את הראשון. לשמחתי, ההשקעה השתלמה. הספר הזה, על אף שהוא נוטף מיניות, מכיל בתוכו כל כך הרבה רבדים אחרים וחושף אותי, בתור קוראת, לעולם שלא הכרתי. לקח לי שלושה ימים לסיים אותו, שלושה ימים שבהם כל מה שהיה לי בראש היה הספר הזה, לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים שלי, כמעט כמו שכריסטיאן לא הצליח להוריד את הידיים מאנה. ממליצה בחום, אבל מעל גיל 21 בלבד, יש חלקים בספר שאינם מתאימים למי שאינו מוכן לקצת הלם וזעזוע
Fifty Shades Of GreyE.L Jamesאפשר לאהוב את הספר הזה ואפשר לחשוב שהוא מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות, בחרתי לנסוע 10 ק"מ בשביל כל ספר בנפרד ולקנות אותם, עוד לפני שפתחתי את הראשון. לשמחתי, ההשקעה השתלמה. הספר הזה, על אף שהוא נוטף מיניות, מכיל בתוכו כל כך הרבה רבדים אחרים וחושף אותי, בתור קוראת, לעולם שלא הכרתי. לקח לי שלושה ימים לסיים אותו, שלושה ימים שבהם כל מה שהיה לי בראש היה הספר הזה, לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים שלי, כמעט כמו שכריסטיאן לא הצליח להוריד את הידיים מאנה. ממליצה בחום, אבל מעל גיל 21 בלבד, יש חלקים בספר שאינם מתאימים למי שאינו מוכן לקצת הלם וזעזוע
Fifty Shades Of GreyE.L Jamesאפשר לאהוב את הספר הזה ואפשר לחשוב שהוא מאוד גרוע. אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות, בחרתי לנסוע 10 ק"מ בשביל כל ספר בנפרד ולקנות אותם, עוד לפני שפתחתי את הראשון. לשמחתי, ההשקעה השתלמה. הספר הזה, על אף שהוא נוטף מיניות, מכיל בתוכו כל כך הרבה רבדים אחרים וחושף אותי, בתור קוראת, לעולם שלא הכרתי. לקח לי שלושה ימים לסיים אותו, שלושה ימים שבהם כל מה שהיה לי בראש היה הספר הזה, לא הצלחתי להוריד ממנו את הידיים שלי, כמעט כמו שכריסטיאן לא הצליח להוריד את הידיים מאנה. ממליצה בחום, אבל מעל גיל 21 בלבד, יש חלקים בספר שאינם מתאימים למי שאינו מוכן לקצת הלם וזעזוע
וולף הולהילרי מנטל0"וולף הול" איננו עוד רומן על תקופת הנרי השמיני. זהו לא טקסט קליל ונוח לעיכול כמו ספריה של פיליפה גרגורי, אלא משימה מאתגרת בת 700 עמודים. אם כן, על מה ולמה? הילרי מנטל בוחרת בחירה לא שגרתית ומתרכזת באחת הדמויות החשובות אך הפחות "מקסימות" ו"מושכות" מחצר המלך הנרי השמיני-תומאס קרומוול "אדם לכל עת". חייל, סוחר, פרקליט, פוליטיקאי, שר וגם חבר, אב ובעל אוהב. אדם המעיד על עצמו כי יש לו "מראה של רוצח" וכך הוא נתפס ע"י סביבתו. אך כמו בדרך כלל, בסיפורים המעניינים באמת, המראה משקר והמציאות מרתקת ומורכבת. מנטל בונה דמות אנושית מאוד, המתוארת כולה בזמן הווה, תוך כדי פלאשבקים לעבר, קטעי חלומות, אסוציאציות, מחשבות וסיפורים. כל הנ"ל משתלבים כבמעשה רקמה, בדומה לשטיח הקיר המפואר המוזכר מספר פעמים בטקסט, ויוצרים סך הכול העולה בהרבה על חלקיו. השפה של מנטל עשירה ומרתקת ולעיתים פואטית. היא אינה מקלה על הקורא, אך התוצאה המרשימה בהחלט שווה את המאמץ (וגם את פרס הבוקר). השאלה הנשאלת היא מתי יצא ספר ההמשך? ואיך לעזאזל לא תירגמו אף ספר נוסף מיצירותיה של הסופרת הפורה הזאת שכותבת כבר קרוב לעשרים שנה? אני מקווה שהצלחתו של "וולף הול" תזיז משהו בחלונות הגבוהים של הוצאות הספרים. וכדי לעורר את סקרנותכם, רצ"ב קישור לדיוקן המפורסם של קרומוול אותו צייר הנס הולביין הבן, אשר היה אחד מציירי החצר של הנרי השמיני וצייר גם את הדיוקנאות המפורסמים של המלך ושל תומאס מור, יריבו המושבע של קרומוול, אשר זוכה לתיאור ביקורתי וכלל לא אוהד בספר זה: http://en.wikipedia.org/wiki/File:Cromwell,Thomas(1EEssex)01.jpg הדיוקנאות של שני התומאסים (קרומוול ומור) מוצגים במוזיאון The Frick Collection בניו יורק, אחד המוזיאונים הקטנים והיפים ביותר בעיר. רצ"ב קישור לאתר המוזיאון: http://www.frick.org/index.htm ספרות, היסטוריה, אמנות-הכול מתחבר!
