שינההרוקי מורקמינראה לי שהמילה שמתארת בצורה הטובה ביותר את הסיפור "שינה" של מורקאמי היא "מסתורין".עד לסוף הסיפור ויותר נכון בעיקר בסופו לא ברור האם הספר מציאותי או בדיוני, האם הוא חלום, אשלייה או תיאור קיום ממשי. וזה הדבר שגרם לי לסלוד מהספר אבל גם לחבב אותו באותו רגע.
סיפורה של שופהוליתסופי קינסלההו כמה נהניתי מהספר הזה!!! לא צריך להתאמץ - ספר קליל מאוד אבל עם זאת אינטיליגנטי וממש לא דומה לרומן רומנטי. ספר שמתאים בול לאלו בינינו האוהבות לעשות שופינג, ספר מצחיק, קריא מאוד ומלא בסיטואציות מביכות ומותחות - פשוט תענוג! בקיצור אתן חייבות להשיג את הספר הזה כמה שיותר מהר ופשוט להתמוגג! אם יש לכם ספרים קלילים כיפיים כאלה להמליץ לי אשמח מאוד!!
סיפורה של שופהוליתסופי קינסלההו כמה נהניתי מהספר הזה!!! לא צריך להתאמץ - ספר קליל מאוד אבל עם זאת אינטיליגנטי וממש לא דומה לרומן רומנטי. ספר שמתאים בול לאלו בינינו האוהבות לעשות שופינג, ספר מצחיק, קריא מאוד ומלא בסיטואציות מביכות ומותחות - פשוט תענוג! בקיצור אתן חייבות להשיג את הספר הזה כמה שיותר מהר ופשוט להתמוגג! אם יש לכם ספרים קלילים כיפיים כאלה להמליץ לי אשמח מאוד!!
סיפורה של שופהוליתסופי קינסלההו כמה נהניתי מהספר הזה!!! לא צריך להתאמץ - ספר קליל מאוד אבל עם זאת אינטיליגנטי וממש לא דומה לרומן רומנטי. ספר שמתאים בול לאלו בינינו האוהבות לעשות שופינג, ספר מצחיק, קריא מאוד ומלא בסיטואציות מביכות ומותחות - פשוט תענוג! בקיצור אתן חייבות להשיג את הספר הזה כמה שיותר מהר ופשוט להתמוגג! אם יש לכם ספרים קלילים כיפיים כאלה להמליץ לי אשמח מאוד!!
שבע מידות רעותמאיה ערדביקורת על הספר "שבע מידות רעות" למי שקרא את הספר: אני לא יכולה להגיד שבכיתי מהספר פרט לבכי חרישי כאשר לקראת סוף הספר ליסה מעיזה להתעמת עם יוהנה אחרי שכל השנים שתקה למרות עלבונותיה. אני לא יכולה להגיד שצחקתי בקול גדול. אבל אני יכולה לומר שנהניתי, וגם שהזדהיתי פעמים רבות עם הדמויות, עם המידות האנושיות שלהן. אני רוצה להתייחס למספר נקודות מעניינות בסיפור: • כשהמועמדת אנה-בל מרעיפה מחמאות על ליסה שהיא בעלת קריירה מחד ואמא מאידך כאשר ידוע לקורא שהילדה אינה של ליסה, אנו רואים איך אנה-בל יוצאת מהתסבוכת כאשר מתגלה לה שהילדה אינה של ליסה. • לא מובן איך המועמדת אנה-בל אומרת שפישר הוא האיש, איך ייתכן שהיא מעוניינת באדם כה מבוגר וברגע שני אנו מבינים: היא מעוניינת לשדך לו את אמה. • יש נקודה בספר בה אנו נמצאים בתוך הראש של שני אנשים שחושבים מחשבות מנוגדות – פישר שחושב שאנה-בל מעוניינת בו והיא חושבת שהוא יתאים באופן מושלם לאמה ואז הוא מרים את ידו וכאן נוצרת נקודת מתח – אך זו הולכת לבסוף לגרד באוזנו של פישר... • הפרק "כפיות טובה" הזכיר לי את הסיפור "מועקה" של צ'כוב בו הגיבור מחפש לשווא מישהו שיוכל לספר לו על המועקה שחש אבל לא מוצא אף אדם...כך גם דאג פישר לא מוצא מי שיקשיב לו באמת, שיעריך אותו כפי שראוי לו...כולם כפויי טובה. • יעל אומרת ליואב ב"קנאה" שאף אחד אינו מסוגל להביט במישהו אחר ולומר בפה מלא:" הוא יותר טוב ממני" זה גרם לי לחשוב שגם לי קשה להודות שמישהי או מישהו יותר טובים ממני במשהו כי אפוא שהוא אני מרגישה שזה מוריד מהערך שלי, ואני מרגישה חרא עם זה שאני מרגישה ככה...לא אכפת לי לומר למישהו שהוא טוב במשהו להיפך קל לי לומר זאת רק לא שהוא פשוט יותר טוב ממני. • נוסף על כך הסעיף "קנאה" גרם לי לחשוב שכמו שליואב הוציאו את העיניים בעלי הבתים הגדולים בעוד הוא חי בדוחק, כך גם אני הוצאתי את העיניים לחברתי הענייה כשאמרתי לה שאצלי משפצים או את מחיר השכירות (למרות שהיא שאלה). בקשר למידת הקנאה, בעלי אומר שהקנאה היא הגורם לכך שאנשים רוצים לפעול, אם אנשים היו שמחים בחלקם הם לא היו עושים כלום בחיים שלהם. • הספר נותן תחושה של פטריוטיות עצם זה שמדובר על מועמדים ישראלים או על חגיגות בר מצווה, ואני מרגישה תחושה של שייכות נפלאה. • הזדהיתי עם האמירה בהקשר של ליסה: "כן, את הילדים ראתה כבר. שוב הילדים. בכל מקום ילדים. אפילו במסיבה אקדמאית". אדם שאין לו ילדים עדיין כמוני יכול מאוד להבין את זה. בסוף הספר הכל נראה שלם, סגור פרט לעניין אחד שאולי פספסתי: הפתק שנתנה לינדה לפישר למסור לבת של סטיב חבר של ליסה – מה עלה בגורלו?
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילהמארק האדוןזהו ספר מאוד מיוחד אודות נער מאוד מיוחד בשם כריסטופר שהוא בעל קשיי תקשורת. הספר נכתב על ידי כריסטופר והוא בא לפתור תעלומה של רצח כלב. במהלך פתרון התעלומה נגלה סוד והנער נאלץ להתמודד עם דברים שלא התמודד איתם בעבר. בתחילת הקריאה לא הבנתי שמדובר בנער בעל הפרעות תקשורת, למרות שכן הבנתי בנער מאוד מיוחד בעל תובנות מעמיקות ומוזרות על החיים. אני רוצה לתת שתי דוגמאות לכך: אחת היא שאין גן עדן ואנשים מאמינים בגן עדן כי הם לא רוצים למות ושמישהו אחר יגור בבית שלהם ושיזרקו את הדברים שלהם. דוגמא נוספת היא תיאור החלום הנפלא של כריסטופר בו כולם מתים והוא יכול לשתות ולאכול כמה שהוא רוצה והוא יכול להיות לבד בלי אנשים. זה ממש להיכנס לראש של בן אדם, ולראות את הדברים מזווית כל כך שונה, וגם להצליח להבין. ספר מרתק שימצא חן גם על ידי חובבי מתמטיקה כמוני.
אהבתה של סלטנאתשרה אהרוני0למנויי סימניה: בבקשה בבקשה אל תהרגו אותי... אני יודעת שהספר הזה הוא כמעט בבחינת פרה קדושה פה באתר (עם כל הביקורות המהללות) ולכן מי שמרגיש שליבו לא יעמוד בביקורת שלי מוזמן להפסיק לקרוא פה. אני לא אעלב... הסיבה היחידה שנתתי לספר הזה 3 כוכבים היא בגלל שמדובר בסיפור חייה של אימה של הסופרת. אי אפשר שלא להעריך את מה שהיא עברה בתקופה כה פרמיטיבית במדינה כל כך פרמיטיבית עם משפחה כל כך פרמטיבית... בגלל שמדובר בסיפור חיים אמיתי אני מבינה שמבחינת עלילה, שמזכירה קצת אופרת סבון במקרה הטוב וסרט ערבי במקרה הרע, לא ניתן היה לשנות את הספר והעובדה כי כל זה קרה באמת מדהימה בשביל עצמה. א-ב-ל מבחינה ספרותית הספר כתוב ברמה נמוכה לטעמי. נכון הוא מספר סיפור חיים מדהים אבל חבל שלא בצורה יותר גבוהה, שפה עשירה יותר, להכניס נפח לדמויות שנוכל להתחבר אליהן ולאווירה יותר. הספר כתוב ברובו (בסוף זה קצת משתפר) בצורה של :"הוא אמר, היא אמרה, הוא עשה, היא הלכה..." וקשה שלא להתאכזב מזה. אם מישהו היה מספר לי בע"פ את הסיפור או קורא לי אותו מהספר זה היה נשמע די אותו דבר. שורה תחתונה למי ששרד עד לפה: כבוד והערכה לסיפור חיים ולאמא של הסופרת, לא להאמין שאנשים חיו, דיברו,חשבו והתנהגו ככה. פחות כבוד מהבחינה הספרותית, כתיבה ברמה נמוכה ושיטחית.
צבע המיםג'יימס מקברייד0ספר מרגש ומוצלח מאוד - סיפורו האמיתי של הסופר שנולד לאם לבנה ממוצא יהודי (בתו של רב אורתודוכסי, אשר התנצרה) ולאב שחור, כומר. הפרקים מורכבים לסירוגין מסיפור ילדותו והתבגרותו של המחבר בשכונת הארלם הקשוחה, רווי בתיאורים על העוני ודלות האמצעים בהם גדל ועם זאת - על נחישותה של אמו לגדל את כל שניים עשר ילדיה באופן הטוב ביותר, כאשר ההשכלה היא ההישג החשוב ביותר מבחינתה. הסיפור השני המובא בספר הוא סיפורה האישי של האם (מסופר מנקודת מבטה), אשר היגרה עם משפחתה לארה"ב מפולין בהיותה בת שנתיים, היא מספרת על יחסי ניכור במשפחתה, על הקושי במגורים בדרום (שבו היו גזענים הן כלפי יהודים וכן כלפי שחורים) וכיצד התגלגלה לחיי נישואים עם גבר שחור שנעשה כומר. הספר מרתק מהעמוד הראשון (מהספרים שלא יכולתי להניח מהידיים), קולח וכאמור, מרגש מאוד. באמצעותו לומדים הרבה על החיים בארה"ב בשנות ה-40, ה-50 וה-60, על הגזענות, הקושי, העוני, ניכור משפחתי ובכלל, על אנשים מעוררי השראה ששרדו בתנאים אלה. מומלץ בחום רב.
קציצותאילן הייטנר0אילן הייטנר לראשות הממשלה ! אין, איזה כיף שאחרי שני ספרים "כבדים" ורציניים (דוסטויבסקי המקורי ודוסטויבסקית האיטלקית - אלזה מורנטה), נפלתי על כזה דבר קליל, משעשע ושאינו דורש שום כישרון מיוחד בכדי להתחבר אליו... "ספר לכל עת" מה שנקרא. "עולמו הלא-מושלם של רווק בן 37, ערב חתונתו, בתל אביב האסקפיסטית של ראשית המאה ה-21"... והיו שכתבו פה ובמקומות אחרים, שצריך כאילו להיות "שינקינאי בדם" כדי להבין את "התובנות" של הספר, אבל זה חרטה' : אמנם שלוש שנות פז"מ במתחם יהודה המכבי/שטריקר/ירמיהו/בני דן לא מזיקות לאמפתיה הראשונית, אבל ממש לא חייבים. אחת מהדרכים שאימצתי לעצמי כדי להבחין בין ספרים טובים לספרים סתם, היא "מבחן הרגש" : האם הצליח הספר לעורר בי משהו 'שמעבר' - סקרנות, הזדהות, געגועים, מלמנכוליה, אנא עארף... ובכן הספר הזה של אילן הייטנר פשוט שפך אותי מצחוק ! וזה לא קל, כידוע, לצחוק מספר; זה לא קומדיית ספלסטיק ויזואלית, שהסצינות שמרכיבות אותה עברו מבחני מערכת ומבחני קהל ופיילוטים... ככה שלכתוב מצחיק צריך כישרון. לא בא לי לספיילר לאף אחד אבל חפשו את התובנות על שיעורי היוגה (טעימה קטנה : "יצאתי משיעור שלישי והתאהבתי בפח זבל") וכמובן את כל אלה הקשורות ביחסים בין המינים (90% מהספר בערך)... הנאה מובטחת ! (לא נותן חמישה כוכבים, רק כי לא נעים מ"החטא ועונשו"...)
