חמדת•לפני 14 שניםהו הו ,כל -כך צעירה ,כבר אתאיסטיתוכותבת היטב ויפה .על הביקורת של אופליה על יש אלוהים? מאת ריצ'רד דוקינס
שלום לך, עצבותפרנסואז סאגאןדברים שאהבתי בספר- הפתיחה שגרמה לי להתעניין ולהמשיך לקרוא הכתיבה היפה הארוכה והמתמשכת בשפה גבוה עם דימויים יפים, והסוף. העלילה פשוט גרועה ובנאלית לדעתי, דמות ראשית מפונקת וילדותית
גבר מושלםלינדה האוארד (הווארד)ספר טוב, קראתי אותו תוך חצי יום בשתי טיסות. הסופרת מותחת את הקורא ומפתיעה כל פעם מחדש, הספר אומנם נראה רומן רגיל- אבל המתח בו תופס כל כך הרבה מקום. ממליצה מאוד!
אישה פצצהענת ברקוספר מנקודת מבט קצת יותר מדי עדינה וסלחנית, אין הצדקה למעשה שהורג פוצע ופוגע בעשרות אנשים. ברור שלמחבלות יש והיו חיים לא קלים ומעיקים ושזה לא תמיד מבחירתן, אבל הדרך שלהן להתאבד ולפגוע בככ הרבה אנשים בשביל כבוד (שבסוף הן לא מקבלות אותו ונחשבות לבושה במשפחה) היא נוראית ולא נכונה. אין שום דרך להצדיק את המעשים האלה. צד מעניין לקרוא ולהתעניין בו אבל אני לא מסכימה בכלל.
ורוניקה מחליטה למותפאולו קואלוספר מעולה, שבעיקרו דן על מה נורמלי ומה לא, מה זה להיות שונה מכל השאר והאם באמת אפשר להתמודד עם העולם שבחוץ בלי להיות חלק זהה בפאזל של החברה ה"רגילה". גרם לי לחשוב הרבה על כל כך הרבה נושאים ומאוד אהבתי אותו, קראתי אותו בכמה שעות. בקיצור ממליצה מאד!
שלום לך, עצבותפרנסואז סאגאןדברים שאהבתי בספר- הפתיחה שגרמה לי להתעניין ולהמשיך לקרוא הכתיבה היפה הארוכה והמתמשכת בשפה גבוה עם דימויים יפים, והסוף. העלילה פשוט גרועה ובנאלית לדעתי, דמות ראשית מפונקת וילדותית
הכלב היהודיאשר קרביץ0ספר מטלטל.חזק שאינו משאיר אותך אדיש. כתוב בצורה חכחמה ומתוחכמת. המון רמזים מתוך התנך והתפילות. הרעיון להראות את התקופה מנקודת מבט ביקורתית של כלב- הוא רעיון מדהים. מומלץ!
לוליטהולדימיר נַבּוֹקוֹב0נתחיל מזה שזה ספר טוב כמו שעושים ממנו, שלא ייווצר מצב שמישהו יקרא את השורה הראשונה של הביקורת הזו ויטעה לחשוב שזו לא דעתי. אפשר להגיד שלאורך רוב הספר לא נהניתי במיוחד, כן הכתיבה הייתה טובה מדברים אחרים שקראתי, נהניתי מכל מיני קטעים ספציפיים, קלטתי ביקורת צינית פה ושם אבל באופן כללי דיי התאכזבתי. הרגשתי שאני מבינה את מה שאני קוראת, רואה איזשהו קיר, אבל מפספסת את העיניין, לא רואה את הנוף שמאחוריו. וככה קראתי את לוליטה, בלי להבין למה כתוב בתקציר שלו שהוא אחד הספרים הטובים ביותר של המאה ה-20, עד שסיימתי אותו והגעתי למאמרים המאירים שבסוף. ואז הבנתי שלא הבנתי כלום. פשוט התאהבתי בספר הזה בקריאה שנייה. כל כך התלהבתי מהמחשבה שהוקדשה בו שהצטערתי שהיום סופרים לא מקדישים כל כך הרבה מחשבה למילים שלהם ושבגלל זה אני לא ידעתי איך לאכול את מה שהוגש לי כאן. דיי התחרפנתי מהעובדה שלא ניסיתי אפילו להתייחס לכל הספר הזה בתור תעלומה אחת גדולה שבה אני צריכה לזכור ולהתייחס לכל מילה, שם, תאור, ציטוט-בצרפתית-שאין-לי-מושג-מה-הוא-קשור כדי לפתור אותה ולהנות ממנה. חטפתי דיי כאפה על ספרים. בקיצור, גאון. וקריאה שנייה חובה.
