תמיד נהנית לקרוא את תגובותיך המחכימות - לא קראתי את הספר על סאדאת, אולי בהזדמנות (אני פחות קוראת ספרי אקטואליה אבל אבדוק את הספר בהזדמנות!).

לפני שהתחלתי לקרוא את הספר: "אנואר אל-סאדאת-סיפור חיי" שהוא כתב לפני מותו,שאלתי בפורום: מי קרא,מי ממליץ? ותנחשי איזו תגובה קיבלתי? נכון דומה לשלך: "קראתי אותו מזמן,היה מעניין, בעיקר גילויי השנאה כלפינו שגיליתי בספר". התשובה שלי היא שאנואר סאדאת האדם מרתק אותי.כן,וגם גילויי השנאה כלפינו{היינו אוייבים-לא?}.חייו כילד וכבוגר,שגדל לתוך שנאה כלפינו כאידיאולגיה והכי מעניין אותי בו,הוא להבין את ההתפכחות שהובילה אותו לעשות שלום איתנו ולהיות המנהיג הערבי הראשון,שהעז ובא לביקור הסטורי{ תיעוד שמצמרר כל פעם מחדש}.אני מעריצה אותו בשל אומץ ליבו שעלה לו בחייו,וגם את המלך חוסיין שהיה אדם אציל מעין כמוהו.הלוואי ושאר מנהיגי ערב יקחו דוגמא מהם. אני קוראת אותו עכשיו-ממש מרתק. מסכימה עם כל מילה שלך. מומלץ למביני עניין לא לאנטי.

ולא לכתוב עליו בכלל, בכלל בואו לא נלמד מההיסטוריה ולא ננסה להבין מה הצמיח אדם כזה (כמו למשל רקע משפחתי מאוד מסויים, סביבה חברתית ותרבותית ספוגת גזענות ותסכול) ואז ההיסטוריה פשוט תחזור על עצמה. אם תעצמו את העיניים זה לא יעזור למנוע עלייתו של אדם כזה לשלטון שוב! זה שכותבים עליו ספר לא מביע הערצה כלפיו אלא ניסיון להבין מי האיש וכיצד הצליח לסחוף עולם שלם למלחמה שבה נרצחו עשרות מיליונים. "להבין אין משמעו לסלוח", כדברי פרימו לוי, סופר, כימאי וניצול שואה - וזה איש שכל חייו עסק בניסיון להבין מתוך אמונה שרק הבנה ומודעות יעזרו למנוע הישנות של תופעה מסוכנת כמו הנאציזם.

גם לדעתי לא צריך לעשות ספר על אדם נורא שכזה שגרם למותם של מיליונים

הוא לא משתמש בסמים כי חברה שלו עזבה אותו . נכון חלק מהסיבה שהוא השתמש בסמים זה גם החברה שלו שהוא היה שבור ממנה אבל פשוט הוא ראה את 2 החברים שלו במרפסת מעשנים סמים והוא אמר לעצמו למה לא ? אני ממילא מדוכא שלא אכפת לי עכשיו קצת לאבד את הראש אולי זה ירגיע אותי . ואת צודקת רוב הסיבה זה בגלל חברה שלו ובאמת הוא מאשים אותה בסוף אך לדעתי זאת לא הסיבה האמיתית אלא תירוץ את מי להאשים .