אני אוהב את הספרים של דן בראון... הם נותנים לך הרגשה שיצאת עם משהוא מעבר, כאילו אתה עכשיו חכם יותר. האמת? נהניתי מאד מהספר -הרבה בגלל הדברים שמסביב וכול הנתונים שגורמים לך לחשוב "וואלה ואם זה באמת נכון?". ותכלס-נכנסתי לגוגל תוך כדי קריאה לראות אם יש דברים בגו (ויש). אהבתי מאד את הספר, אבל נתתי ציון 4 בגלל שהסוף קצת איכזב, ציפיתי להרבה יותר. אבל בכללי- מומלץ.

אני גאה בעצמי... אני גאה שהצלחתי להחזיק עד עמוד 174. הבעיה היא שככול שהעמודים עוברים (וזה לא עניין של מה בכך...) אתה עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה כאן? מה הסופר בעצם רוצה ממני? ומה לעזאזל זה "פה מינור" (אולי סוג של סנדוויץ')??? אבל באמת שניסיתי, אבל בסוף החלטתי שמספר צריך להנות ולא להתענות.

אני גאה בעצמי... אני גאה שהצלחתי להחזיק עד עמוד 174. הבעיה היא שככול שהעמודים עוברים (וזה לא עניין של מה בכך...) אתה עדיין לא מצליח להבין מה הבעיה כאן? מה הסופר בעצם רוצה ממני? ומה לעזאזל זה "פה מינור" (אולי סוג של סנדוויץ')??? אבל באמת שניסיתי, אבל בסוף החלטתי שמספר צריך להנות ולא להתענות.

זה הספר הראשון שקראתי מסדרת ג'ק ריצ'ר ומה שבטוח זה שאני הולך ישר לספר הראשון בסדרה וממשיך הלאה. אם יש משהוא שאני אוהב בספרי מתח זה את הדמות המחוספסת (והענקית) שלא ממש איכפת לו ממשהו. אהבתי את ההתקבצות של החבר'ה שבאים לנקום ועדיין לא יודעים אפילו במי. בקיצור ספר טוב.

אני אוהב את הספרים של דן בראון... הם נותנים לך הרגשה שיצאת עם משהוא מעבר, כאילו אתה עכשיו חכם יותר. האמת? נהניתי מאד מהספר -הרבה בגלל הדברים שמסביב וכול הנתונים שגורמים לך לחשוב "וואלה ואם זה באמת נכון?". ותכלס-נכנסתי לגוגל תוך כדי קריאה לראות אם יש דברים בגו (ויש). אהבתי מאד את הספר, אבל נתתי ציון 4 בגלל שהסוף קצת איכזב, ציפיתי להרבה יותר. אבל בכללי- מומלץ.

זה הספר הראשון שקראתי מסדרת ג'ק ריצ'ר ומה שבטוח זה שאני הולך ישר לספר הראשון בסדרה וממשיך הלאה. אם יש משהוא שאני אוהב בספרי מתח זה את הדמות המחוספסת (והענקית) שלא ממש איכפת לו ממשהו. אהבתי את ההתקבצות של החבר'ה שבאים לנקום ועדיין לא יודעים אפילו במי. בקיצור ספר טוב.