חני קאופמן, בת למשפחה חרדית שמצבה הכלכלי יחסית מתחת לממוצע המקובל בקהילה החרדית בלונדון סוף סוף מצאה את האיש שאיתו היא רוצה להתחתן.
אחרי אין ספור נסיונות שידוך ועשרות גברים שחני (למרות שאין לה ממש say בעניין) הצליחה להיפטר מהם היא הכירה את ברוך.
ברוך הוא בחור חרדי ממשפחה אמידה יחסית בקהילה ובעל אמא יהודיה שתלטנית בדיוק לפי הסטריאוטיפ שלפיו מדמיינים אמהות יהודיות. ברגע שהוא רואה את חני ומצהיר שהוא רוצה להתחתן איתה, היא מנסה לעשות הכל על מנת לשבש את החתונה הזו.
אבל, לפי מה שמובן משם הספר - הגענו לחתונה של חני וברוך.

הספר סוקר ב380 עמודים את מהלך חייהם של חני וברוך טרם חתונתם ואף ביום חתונתם ובליל כלולותיהם. אנו מקבלים הצצה לעולם החרדי מבחינת טקסי החתונה ובכלל טקסי האישות (ביניהם מקווה, שידוך, ייעוץ רבני וכו׳). אנו זוכים להציץ גם לחייהן של דמויות נוספות מהקהילה ולהבין כיצד בנוי עולמם מזויות שונות וכל אחד לפי סיפור חייו.
וסוף סוף אני יכולה להגיד שיצא לעולם הזה ספר שרובו הוא על טהרת היופי שבעולם החרדי - מדוע יש כל מנהג, מדוע המנהגים הללו טובים ויפים במהותם והתמימות (יש כאלה שיגידו הטיפשות והבורות…) של הדמויות.

אני לא מחובבי הקהילה החרדית וזה לא סוד, בכלל קיצוניות בדת, בכל דת, לא באה לי יפה לעין ואני תמיד רואה במנהגים החרדיים פגע רע, בורות חזקה מאד, הפסד של העולם היפה שלנו וכל מה שיש לו להציע ובכלל יש לי הרבה סתירות בעולם הזה ועם העולם הזה. אבל הספר הזה הצליח להכניס לי לראש שיש גם יופי ושלכל דבר יש מטרה בין אם היא נסתרת או גלויה. ואני פשוט לא יכולתי לעזוב את הספר הזה מהיד.

מאד נהנתי ממנו, הוא מאד עניין אותי ועשה לי חשק אפילו רב יותר להיכנס לעומק הדברים ולראות את העולם החרדי מקרוב יותר (אגב, תמיד היה לי חלום ללכת עם המצלמה שלי בתוך מאה שערים, אבל הוא עוד לא התגשם…).

לסיכומו של עניין, פשוט תקראו, אני לא רוצה להרוס לכם יותר מידי את הסיפור ואשאיר את המתח בעינו עומד ואשלח אתכם לספרייה או לחנות הקרובה לביתכם.

אגב, חייבת לציין משהו על העטיפה שבחרו לספר - פשוט יפייפה! עטיפה נהדרת, מתאימה בדיוק (במיוחד לפרק הראשון בו מדברים על שמלת הכלה של חני שעברה מדור לדור) ונראית כל כך טוב לעין שאני אפילו הייתי מתפתה להרים את הספר רק בשל עטיפתו.

קישור לדף הסקירות שלי בפייסבוק https://www.facebook.com/skiraya/

בקורס "תולדות הספרות האיטלקית" אליו נוהרים מכל רחבי האוניברסיטה (בגלל המרצה המשוגעת והחומר המרתק), לומדים את פיראנדלו. כחלק ממערך השיעור, ראינו סרט משובח באיטלקית שנעשה על פי סיפור של פיראנדלו, ובעקבות זאת התעוררה בי הסקרנות לקרוא קצת יותר על הסיציליאני המפוכח הזה, שקיבל פרס נובל "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".
הספר "אהבות ללא אהבה" הוא ספר מאוד מעניין, שמראה את יכולתו המיוחדת של פיראנדלו לספר סיפור קצר, אך במילים מלאות עוצמה. הספר השאיר אותי קצת נבוכה, היות ופיראנדלו קורע את המסך מעל החיים המשפחתיים בלי כחל וסרק, על כל אכזבותיהם, שמחותיהם הראשוניות, התשוקה והשיממון. בספר ישנו ניתוח פסיכולוגי מרשים יחסית לתקופה בה נכתב. מה שמבלבל עוד יותר הוא שפיראנדלו כלל אינו נוקט עמדה בסיפוריו אלה. הוא חסר כל שיפוט, הוא נייטרלי לגמרי כלפי דמויותיו, שמציג אותן עירום ועריה על תמימותן ורשעותן.

ספר טוב, פותח פתח להצצה לעבר חיי הנישואין, שכיום קשה מאוד לראות אותו מאחורי הזמנות לחתונה מסולסלות, קומדיות רומנטיות דביקות, פרסומות נוצצות והאמונה הנאיבית של "הם התחתנו וחיו בעושר ובאושר". הספר מראה כי גם אם אהבה אמיתית היא אפשרית - רק אחרי החתונה מתחילים הקשיים האמיתיים.

אז בקיצור, אַוֵרֶה אוּן בּּּוּאוֹן טֶמְפּּּּוֹֹ! (תרגום חופשי מאיטלקית: מילולית - "שיהיה לכם זמן טוב", כלומר, "תהנו".)

את יוכי ברנדס אני ממש מעריצה, ולא מוותרת על שום ספר שלה,
והיא מצידה לא מאכזבת, כל ספר חדש שלה שמגיע לידי מרתק,
עמוק ונוגע ללב יותר מקודמו.

וידוי הוא סיפור מרתק על החיים המוחמצים של הגיבורה הראשית
כשהאופי שלה הוא הגורם לכל הצרות והבעיות שהיא מביאה על עצמה.
בתוך העלילה שזורות דמויות מוכרות וידועות בתקופת הקמת המדינה
וזה מגביר את תחושת הקשר וההזדהות לגיבורה. ספר עם דמויות
אמיתיות שמצליח לעורר בקורא המון רגשות, כעס, חמלה, כמיהה
והכי מכל את תחושת ההחמצה ולמרות הכל הסוף המפתיע משאיר תקווה.

מומלץ מאוד!