אבל מה עשו הדתיים המקצועיים-הפרידו 7 שעות בין בשר לחלב והפרידו כיורים כאילו רוצים להגיד לאלוהים:תראה איזה בסדר אנחנו.אנחנו עושים מה שהנחתה ואפילו יותר.כל כך יותר שאם תשאלו אותם מה העיקרון שמאחורי האיסור(ואני שואל לפעמים)תתקלו בגמגומים.אנשים כאלה מפרידים כיורים אבל מועלים בכספי ציבור,כי את השיעור הבסיסי פספסו או שכחו.
אבל אחרי דברי התוכחה האלה נחזור לספר.
אין מתאים מיאיר לפיד להציע פרשנות מקורית,ולדעתי אף מרעישה לעיתים,לסיפורי התנ"ך.יאיר מוחזק בעיני כהומניסט גדול,סלחן לחולשות אנושיות ואם יורשה לי,כמוני-לא מאמין(יותר?)בסימני קריאה.
כך קיבלנו בספר זה לקט של 4 הרצאות אותם נשא בפני באי בית הכנסת שהתאספו לתיקון ליל שבועות.
יאיר יצא מתוך הטקסט המוכר אך הקודר ובעיניים חדשות הביא את הגיבורים למשפט ההוויה הנוכחית שלנו(לעיתים קצת יותר מדי-רצונו להקביל את הסיפור לאקטואליה שלנו לפעמים יוצא קצת מאולץ מדי,אבל לא נורא בסך הכל).תוך כדי כך מספק,או יותר מדויק-מציע, לנו נקודות מבט חדשות על אברהם,יעקב,משה,שמואל ושאול.
במקרה של אברהם ,המתואר על ידי לפיד כאיש פסיבי,קר ושתקן,טוען יאיר כי בפרשת עקידת יצחק נכשל אברהם בנסיון שהעמיד בפניו אלוהים!!למה נכשל?כי אלוהים שנוכח להבין כי אברהם איש חסר רגשות ביקש לשבור את הקיפאון בהעמידו בפניו מבחן רגש אולטימטיבי:מבחן מוסרי-האם יקח חיים כך סתם(בניגוד לעקרונות האמונה היהודית) ומבחן אהבת אב לילדיו,שהוא הרגש הגברי שאין עליון ממנו.
בשני המבחנים אברהם נכשל.
הוא קיבל פקודה בלתי חוקית בעליל וניגש לבצעה ללא ויכוח.
חזק,נכון?
בוא נעשה פה הפסקה של שורה כדי שתחשבו שנייה על זה.
ואיך אנחנו יודעים שדעתו של אלוהים אינה נוחה מהתנהלותו זו של אברהם ?מכיוון שלאחר פרשה זו מפסיק אלוהים לדבר אל אברהם באופן ישיר אלא באמצעים עקיפים-עד כדי כך היתה גדולה האכזבה.
אני טוען כי אברהם הוא כזה כי גדל ללא אם בכלל(כזו לא מוזכרת בכתובים בכלל)-וזה יכול להסביר הרבה.
בהמשך מתאר לפיד את אבותינו כפי שהמקרא מתארם בלי להסתיר:קטנים וקנאים,רודפי כח וכבוד,פחדנים.כולם,מלבד משה אולי, שלפיד טוען כי מת מנשיקת אלוהים,כולם,איך קוראים לזה... נו..אהה:בני אדם,יצורי אנוש.