את הספר המיוחד הזה לא היה לי חשק להוריד מהידיים! מצאתי אותו בארונית שבבית של סבתא שלי ומיד ידעתי שיש משהו מיוחד בספר הזה. הוא מספר על השואה דרך סיפוריהן של נשים אשר עברו אותה וכול אחת תרמה למאבק בה בדרך שלה. הרוב, (לעומת רוב הספרים על השואה), הן אינן נשים יהודית ואף יש אחת שהיא גרמניה אך המשותף לכולן זה שהם לא ישבו בחיבוק ידיים אלא קמו ועשו, דרך זאת אפשר גם להבין כי זהו ספר פמיניסטי. ממליצה מאוד לכול מי שמתעניין בשואה ואינו פוחד מסיפורי זוועות עליה.

יש סיפורים עגולים, ויש סופרים מרובעים ו"יש ילדים זיגזג"!
ספר מעולה, תופס אותך מן העמודים הראשונים, ולא נותן מנוחה עד לסופו.
התיאורים המפורטים במחשבות הגיבור, נונו, שובים את הלב בין השורות, בין הדמיונות, הנופים המשונים והמעשים הקיצוניים... מרתק, מעניין, לקרוא בשקיקה... במלוא הכנות זהו הספר הכי טוב שקראתי עד כה.
מומלץ!

את הספר הזה פגשתי במקריות בספריה של בית הספר. היה זה יום רביעי, תכף היה אמור להתחיל שיעור פוליטיקה ובינתיים משום שהשיעור נמצא בחדר חקר,( שהוא גם חדר מחשבים וגם הספרייה של בית הספר), חיפשתי בספריה משהו טוב לקרוא. מבחינתי משהו טוב לקרוא צריך לענות על כמה תבחינים:
1. שתהיה לו משמעות שהיא מעבר לעלילה.
2. שכתיבתו תהיה משובחת.
3. שדרך הספר או הסיפור אפשר יהיה על אופיו של המחבר ואף על קורות חייו.
4. שרעיונותיו של המחבר יהיו מעניינים,(אפילו שעם חלקם לא אסכים).
כאשר נתקלתי בספר דקיק זה התחלתי לבחון אותו, משום מה שמו של צ'כוב היה זכור לי מאיפה שהוא. קולו של מאן דהוא החל להדהד לי בראש ולומר לי כי צ'כוב הוא בין הסופרים הטובים אך לא היה בידי להיזכר בשמו. לקחתי אותו מן המדף משתוקקת שיסתיים בית הספר ואוכל להתחיל לקרוא את הספר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהבת את שיעור פוליטיקה ואת בית הספר בכלל, העניין הוא שאני גם מאוד מאוד אוהבת ספרים וסיפורים ושירים וספרות בכללי עד כדי כך שבכול פעם שיוצא לי לפגוש בספר טוב איני יכולה לחכות עד שאסיים את עיסוקי ואפנה לספר זה זמן משל עצמו.
כאשר הגעתי אל ביתי נשכבתי על הספה בסלון, והתחלתי לקרוא. בהתחלת הספר הייתה מעין ביוגרפיה קצרצרה על צ'כוב, חשבתי שביוגרפיה היא סתם תעמולה לצ'כוב אך נוכחתי לדעת כי אכן זו תעמולה לצ'כוב אך במידה מסוימת צ'כוב ראוי לתעמולה זו. צ'כוב אמנם היה בסך הכול אדם אחד מני רבים שהייתה לו התשוקה לכתיבה, אך אף על פי זאת לצ'כוב הייתה כתיבה יוצאת דופן ואינו כתב הוא על אנשי המעמד הגבוה אלה על אנשי הנמוך, אלה אשר פחות ידועים לציבור הרחב , מבחינה זו הוא איש הנאורות.
לסיום אודה לאותו מאן דהוא אשר המליץ לי על צ'כוב ואמליץ לכול מי שקורא ביקורת זו לקרוא את ספריו של צ'כוב,