ספר המתיימר להיות מדעי אבל רצוף כשלים, ומצד שני גם כתוב בצורה דקדקנית ומייגעת. גאווין מנזיס אינו חוקר ואינו הסטוריון וזה ניכר בכל פרק בספר. הוא מחליט מראש מה תהיה המסקנה של הספר והוא מכופף לשם כל את כל העובדות האפשריות, מציב הנחות מקדימות ואז מתייחס אליהן כאל עובדות, נותן הסברים אפשריים לתעלומות ואז מתייחס גם אליהם כאל עובדות, ומתעלם מכל דרך אחרת להסביר את הנקודות שהוא מעלה. מיותר לבזבז עליו זמן קריאה. קראת את התקציר - קראת את הכל.

ספר המתיימר להיות מדעי אבל רצוף כשלים, ומצד שני גם כתוב בצורה דקדקנית ומייגעת. גאווין מנזיס אינו חוקר ואינו הסטוריון וזה ניכר בכל פרק בספר. הוא מחליט מראש מה תהיה המסקנה של הספר והוא מכופף לשם כל את כל העובדות האפשריות, מציב הנחות מקדימות ואז מתייחס אליהן כאל עובדות, נותן הסברים אפשריים לתעלומות ואז מתייחס גם אליהם כאל עובדות, ומתעלם מכל דרך אחרת להסביר את הנקודות שהוא מעלה. מיותר לבזבז עליו זמן קריאה. קראת את התקציר - קראת את הכל.

ספר המתיימר להיות מדעי אבל רצוף כשלים, ומצד שני גם כתוב בצורה דקדקנית ומייגעת. גאווין מנזיס אינו חוקר ואינו הסטוריון וזה ניכר בכל פרק בספר. הוא מחליט מראש מה תהיה המסקנה של הספר והוא מכופף לשם כל את כל העובדות האפשריות, מציב הנחות מקדימות ואז מתייחס אליהן כאל עובדות, נותן הסברים אפשריים לתעלומות ואז מתייחס גם אליהם כאל עובדות, ומתעלם מכל דרך אחרת להסביר את הנקודות שהוא מעלה. מיותר לבזבז עליו זמן קריאה. קראת את התקציר - קראת את הכל.

ספר המתיימר להיות מדעי אבל רצוף כשלים, ומצד שני גם כתוב בצורה דקדקנית ומייגעת. גאווין מנזיס אינו חוקר ואינו הסטוריון וזה ניכר בכל פרק בספר. הוא מחליט מראש מה תהיה המסקנה של הספר והוא מכופף לשם כל את כל העובדות האפשריות, מציב הנחות מקדימות ואז מתייחס אליהן כאל עובדות, נותן הסברים אפשריים לתעלומות ואז מתייחס גם אליהם כאל עובדות, ומתעלם מכל דרך אחרת להסביר את הנקודות שהוא מעלה. מיותר לבזבז עליו זמן קריאה. קראת את התקציר - קראת את הכל.