Damn you, שמי זרחין!!! את מה שהספר הזה עשה לי, אני לא אשכח כל כך מהר. לתומי חשבתי שזה יהיה עוד ספר על התבגרות, קצת בסגנון של "בשבילה גיבורים עפים", מעט נוסטלגיה, סיפור אהבה בין שני ילדים שמתפרס על פני שנים רבות.
אבל הספר הזה היה כל כך הרבה יותר מזה. והוא ריגש אותי בעוצמה כזאת שלא חוויתי מעולם עם אף ספר אחר. שמי זרחין הוא אשף של מילים, ואיכשהו כל מה שכתב פשוט הצליח לקבל חיים בדמיון שלי. הצלחתי לדמיין את רוחמה האימא, ארוכה כמו עמוד חשמל, עם משקפיים ענקיים ופנים יפות, אבל שחוקות ועייפות מהחיים המורכבים שלה, שאומרת לבנים שלה: "אני משוגעת עליכם". הצלחתי לדמיין את רוברט האבא הקטן עם השיער הארוך. ובעיקר הצלחתי לדמיין את שלומי וחיליק, האחים בעלי הקשר המופלא, שהיו הרבה יותר מסתם אחים - שלומי, ממש כמו בסרט "הכוכבים של שלומי", שלקח על כתפיו הצנומות הרבה יותר מכפי שהיה צריך, הפך להיות מעין ילד "זקן" שמבשל עם אמו במטבח, רוקח מתכונים שמוחו הקודח המציא ודואג לחיליק אהוב נפשו. וחיליק, עם בריאותו הרופפת, שמקיף את עצמו מדי לילה בספרים מעלי אבק וממציא מילים וחרוזים ומלמד את שלומי על החיים. ואלה, הבת של השכנים, שנפשה תיקשר בנפשו של שלומי, וחנה אמה ניצולת השואה, ועוד כל כך הרבה דמויות צבעוניות ומצחיקות ועצובות, בטבריה של שנות ה-60' וה-70' וה-80'.
וגם כשהתיאורים בספר נשמעים לא מציאותיים, איכשהו הכול ביחד הופך להיות מציאותי.
קראתי את הספר הזה בשקיקה, עם דמעות בעיניים, עם חיוך, והתענגתי על כל עמוד. וברגע שסיימתי דפדפתי מיד אחורה, רפרפתי עליו שוב, התקשיתי להיפרד ממנו.
מבחינתי זה היה ספר פשוט מושלם, שהפך אותי לגמרי וגרם לי לחשוב עליו גם כשלא קראתי בו. ספר קסום, מרגש ומומלץ ביותר!

"הדם זרם בעורקיה בשטף כמו שיר שהתפצל עד למקומות הכמוסים ביותר בגופה וחזר אל לבה לאחר שטוהר באהבה."

"ריחפתי בין עננים תועים ודיברתי אל עצמי מול המראה מתוך אשליית שווא שאגלה מי אני."

" 'היא תהיה בת חמש עשרה בחמישה בדצמבר' אמרה לי.
'בת מזל קשת מושלמת.' הטריד אותי להיווכח שהיא מציאותית
עד כדי כך שיש לה יום הולדת."

"קסטורינה הכירה לי את עולמם של עלובי החיים, שבו הזונות הזמינו את הלקוחות העניים לארוחות הבוקר השופעות שלהן, השאילו להם סבון, טיפלו בכאבי השיניים שלהם ובמקרי חירום העניקו להם נדבת אהבה."

זהו סיפורו של אדם קשיש, עיתונאי בקושי, הידוע בכיעורו, בקמצנותו, ובעוד אי אלו תכונות מזהירות,
הרוצה להעניק לעצמו, לרגל יום הולדתו התשעים, מנת אדרנלין משובחת בדמות ילדה-נערה בתולה לבילוי לילי נהנתני. כמו כן אנו מקבלים הצצה לעולמן הקודר והלעיתים מחוייך (על פי מארקס) של אלו הנמצאות בצד האפל של החיים.
חששתי מעט מגילויים של פדופיליה מעל דפי הספר
ואף ניתן לומר שישנו רובד אירוטי מינורי,
אך לא צורם מדי.
נסיים במילותיו שלו :

"המין הוא נחמה כשאין לך די אהבה."

חביב, לא יותר.

"עשינו אהבה באיזורי כלום וכיבינו את האורות. זה היה כמו לבכות. לא יכולנו להביט זה בזה."/ "הייתי צריכה ילד. מה זה אומר להצטרך ילד?"
"לפעמים ביקשתי ממנו משהו שאפילו לא הייתי צריכה, רק כדי לתת לו להשיג אותו בשבילי."

אמנם רוב רובו של הספר מתרחש מנקודת מבטו ובענייניו של אוסקר של, הילד הספק חביב ספק מעיק.
א ב ל, החלק הכובש ביותר בספר בעיני, הדופק המואץ, המילים המדוייקות ביותר(או שמא לומר, אובדנן של המילים)
הוא סביב סיפורה של סבתא של אוסקר, או למעשה-סיפור זוגיותם של סבתו וסבו של אוסקר.
סיפור שיכול בקלות להחזיק ספר משל עצמו, עוצמתי ומדהים.
אל הספר הגעתי בעקבות המלצות חמות ולא היה לי חיבור מיידי אליו, הוא מתחיל בינוני ומסתיים בבעבוע רגשי עוצמתי.
מומלץ לאוהבי עורקים רגשיים מתפתלים.