אוקיי, הספר הזה מתחיל טוב. הרעיון ממש טוב. יש כמה בעיות בספר הזה. בערך בכל פרק היא נמצאת שנייה לפני המוות. בכל פרק היא ניצלת בנס. הכותב חוזר על המילה נס יותר מידי פעמים. זה נהיה קצת מעצבן שכל פרק קורה משהו כנגד כל הסיכויים. זה כבר נהיה צפוי. היא שברה שתי צלעות אם אני לא טועה, או צלע אחת. איך היא ממשיכה להלחם? כמובן שיש גם דברים שאהבתי. הכתיבה מעולה. אהבתי שהבן מוצג כפחדן והבת אמיצה. למרות החסרונות בספר אני לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו. זה ספר מעולה, אבל לא ספר טוב אם תתקטננו על הגיון. למרות שבחלק מהפעמים זה באמת מפריע. בסופו של דבר אני ממליצה לקרוא.

טוב, הספר הזה מעניין. הוא כתוב נהדר. יש דמויות מיוחדות. אבל אני צריכה הרבה יותר מזה בשביל לאהוב ספר. הדמויות- יש את אימוג'ין ואת ג'ול. חוץ משתיהן קשה להבין משהו. יש את פורסט, פאולו, השותפה של ג'ול, גיל, פטי, אבל הם לא מספיק מרכזיים כדי שאתעניין בהם. לג'ול יש לה סיפור ממש מוזר. הסיכוי למצוא מישהי כזו מאוד קטן. והפלא ופלא גם אימוג'ין דומה לה. אני באמת מנסה להבין איך זה קרה. שתי בנות עם סיפורים משונים ביותר פוגשות אחת את השנייה. אני רציתי להתחבר לג'ול או לאימוג'ין. לשתיהן. לנסות לבחור צד כשהן רבות ולצחוק מהשנינות שלהן. אבל זה לא קרה. קשה לי להתחבר אליהן, אני מרגישה שהן מאוד רחוקות מהמציאות שלי, למרות שכן, אני חושבת שהעלילה הייתה שגרתית. יותר מידי רחוקות. הן לא נראות לי אנושיות בכלל. הן כמו בובות שמנסות למצוא את עצמן. העלילה- העלילה לא ממש טובה. ההתקדמות שלה עיצבנה אותי. הספר הולך אחורה. אני מרגישה שהוא עושה לי ספויילרים לעצמו. זה לא היה משעמם וצפוי בהתחלה. היא הפכה ליותר מידי שגרתית. אני לא הרגשתי שהיא תואמת לסיפור האישי המיוחד של הדמויות. טוויסט- הרבה דיברו על הנושא אז למה לא. אני חיכיתי לטוויסט. אחרי היינו שקרנים חיכיתי לזה. הטוויסט היה כל כך לא צפוי. טוב אולי כאן היא ניסתה להגיד לנו שזה לא יהיה צפוי- אין טוויסט! כשהייתי לקראת הסוף כן הרגשתי שהיא ניסתה לעשות טוויסט. אבל זה לא עבד, זה הרגיש עוד פרט שולי. אם אין לכם מה לקרוא כן- זה מומלץ, אבל אם יש לכם, אז אל תבזבזו על זה את הזמן

ממש נרתעתי כשראיתי שכתוב "משחקי הכס" יותר מידי מוות ורצח. טוב,טעיתי. אומנם כן, לא כולם ישארו בחיים בסוף הספר, אבל זה לא נורא עד כדי כך. טוב, הספר מתחיל מעולה, ממשיך מעולה, ונגמר הרבה יותר טוב. הדמויות מושלמות, גונאס- הדמות שמנסה לנקום. קליאו- נסיכה מפונקת, שבספר לגמרי יוצאת מאיזור הנוחות שלה. מאגנוס- הלב הוא הנשק הקטלני ביותר בשבילו. זו הבעיה. בספר היו כמה רגעים שגרמו לי לתהות "רגע מה קרה פה?" , אבל אני מבטיחה לכם. הספר מדהים אין רגע משעמם בספר הזה, זה תמיד או ויכוח של קליאו עם מישהו (היא נהייתה מומחיות לזה) או רגשותיו הזועמים של גונאס והמלחמה שלו או מאגנוס שמתאהב וכל הזמן מתאכזב מעצמו. ההתחלה קצת מסובכת, אבל זה כי לא מבינים מי איפה ובאיזו צורה לוסיה קשורה למאגנוס. טוב, האמת שלקח לי די הרבה זמן מה הולך, אבל החלק של הדמויות בהתחלה עשה את העבודה. אני לא רואה שום חיסרון בספר. הכל בטיימינג מושלם, הדמויות טובות וכל כך שונות אחת מהשנייה, לדעתי הספר הרבה יותר ממומלץ.

אוקיי, הספר הזה מתחיל טוב. הרעיון ממש טוב. יש כמה בעיות בספר הזה. בערך בכל פרק היא נמצאת שנייה לפני המוות. בכל פרק היא ניצלת בנס. הכותב חוזר על המילה נס יותר מידי פעמים. זה נהיה קצת מעצבן שכל פרק קורה משהו כנגד כל הסיכויים. זה כבר נהיה צפוי. היא שברה שתי צלעות אם אני לא טועה, או צלע אחת. איך היא ממשיכה להלחם? כמובן שיש גם דברים שאהבתי. הכתיבה מעולה. אהבתי שהבן מוצג כפחדן והבת אמיצה. למרות החסרונות בספר אני לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו. זה ספר מעולה, אבל לא ספר טוב אם תתקטננו על הגיון. למרות שבחלק מהפעמים זה באמת מפריע. בסופו של דבר אני ממליצה לקרוא.

טוב, הספר הזה מעניין. הוא כתוב נהדר. יש דמויות מיוחדות. אבל אני צריכה הרבה יותר מזה בשביל לאהוב ספר. הדמויות- יש את אימוג'ין ואת ג'ול. חוץ משתיהן קשה להבין משהו. יש את פורסט, פאולו, השותפה של ג'ול, גיל, פטי, אבל הם לא מספיק מרכזיים כדי שאתעניין בהם. לג'ול יש לה סיפור ממש מוזר. הסיכוי למצוא מישהי כזו מאוד קטן. והפלא ופלא גם אימוג'ין דומה לה. אני באמת מנסה להבין איך זה קרה. שתי בנות עם סיפורים משונים ביותר פוגשות אחת את השנייה. אני רציתי להתחבר לג'ול או לאימוג'ין. לשתיהן. לנסות לבחור צד כשהן רבות ולצחוק מהשנינות שלהן. אבל זה לא קרה. קשה לי להתחבר אליהן, אני מרגישה שהן מאוד רחוקות מהמציאות שלי, למרות שכן, אני חושבת שהעלילה הייתה שגרתית. יותר מידי רחוקות. הן לא נראות לי אנושיות בכלל. הן כמו בובות שמנסות למצוא את עצמן. העלילה- העלילה לא ממש טובה. ההתקדמות שלה עיצבנה אותי. הספר הולך אחורה. אני מרגישה שהוא עושה לי ספויילרים לעצמו. זה לא היה משעמם וצפוי בהתחלה. היא הפכה ליותר מידי שגרתית. אני לא הרגשתי שהיא תואמת לסיפור האישי המיוחד של הדמויות. טוויסט- הרבה דיברו על הנושא אז למה לא. אני חיכיתי לטוויסט. אחרי היינו שקרנים חיכיתי לזה. הטוויסט היה כל כך לא צפוי. טוב אולי כאן היא ניסתה להגיד לנו שזה לא יהיה צפוי- אין טוויסט! כשהייתי לקראת הסוף כן הרגשתי שהיא ניסתה לעשות טוויסט. אבל זה לא עבד, זה הרגיש עוד פרט שולי. אם אין לכם מה לקרוא כן- זה מומלץ, אבל אם יש לכם, אז אל תבזבזו על זה את הזמן

טוב, הספר הזה מעניין. הוא כתוב נהדר. יש דמויות מיוחדות. אבל אני צריכה הרבה יותר מזה בשביל לאהוב ספר. הדמויות- יש את אימוג'ין ואת ג'ול. חוץ משתיהן קשה להבין משהו. יש את פורסט, פאולו, השותפה של ג'ול, גיל, פטי, אבל הם לא מספיק מרכזיים כדי שאתעניין בהם. לג'ול יש לה סיפור ממש מוזר. הסיכוי למצוא מישהי כזו מאוד קטן. והפלא ופלא גם אימוג'ין דומה לה. אני באמת מנסה להבין איך זה קרה. שתי בנות עם סיפורים משונים ביותר פוגשות אחת את השנייה. אני רציתי להתחבר לג'ול או לאימוג'ין. לשתיהן. לנסות לבחור צד כשהן רבות ולצחוק מהשנינות שלהן. אבל זה לא קרה. קשה לי להתחבר אליהן, אני מרגישה שהן מאוד רחוקות מהמציאות שלי, למרות שכן, אני חושבת שהעלילה הייתה שגרתית. יותר מידי רחוקות. הן לא נראות לי אנושיות בכלל. הן כמו בובות שמנסות למצוא את עצמן. העלילה- העלילה לא ממש טובה. ההתקדמות שלה עיצבנה אותי. הספר הולך אחורה. אני מרגישה שהוא עושה לי ספויילרים לעצמו. זה לא היה משעמם וצפוי בהתחלה. היא הפכה ליותר מידי שגרתית. אני לא הרגשתי שהיא תואמת לסיפור האישי המיוחד של הדמויות. טוויסט- הרבה דיברו על הנושא אז למה לא. אני חיכיתי לטוויסט. אחרי היינו שקרנים חיכיתי לזה. הטוויסט היה כל כך לא צפוי. טוב אולי כאן היא ניסתה להגיד לנו שזה לא יהיה צפוי- אין טוויסט! כשהייתי לקראת הסוף כן הרגשתי שהיא ניסתה לעשות טוויסט. אבל זה לא עבד, זה הרגיש עוד פרט שולי. אם אין לכם מה לקרוא כן- זה מומלץ, אבל אם יש לכם, אז אל תבזבזו על זה את הזמן