טוב, הספר הזה מעניין.
הוא כתוב נהדר. יש דמויות מיוחדות.
אבל אני צריכה הרבה יותר מזה בשביל לאהוב ספר.
הדמויות-
יש את אימוג'ין ואת ג'ול.
חוץ משתיהן קשה להבין משהו.
יש את פורסט, פאולו, השותפה של ג'ול, גיל, פטי, אבל הם לא מספיק מרכזיים כדי שאתעניין בהם.
לג'ול יש לה סיפור ממש מוזר.
הסיכוי למצוא מישהי כזו מאוד קטן.
והפלא ופלא גם אימוג'ין דומה לה.
אני באמת מנסה להבין איך זה קרה.
שתי בנות עם סיפורים משונים ביותר פוגשות אחת את השנייה.
אני רציתי להתחבר לג'ול או לאימוג'ין. לשתיהן.
לנסות לבחור צד כשהן רבות ולצחוק מהשנינות שלהן.
אבל זה לא קרה.
קשה לי להתחבר אליהן, אני מרגישה שהן מאוד רחוקות מהמציאות שלי, למרות שכן, אני חושבת שהעלילה הייתה שגרתית.
יותר מידי רחוקות.
הן לא נראות לי אנושיות בכלל.
הן כמו בובות שמנסות למצוא את עצמן.
העלילה-
העלילה לא ממש טובה.
ההתקדמות שלה עיצבנה אותי.
הספר הולך אחורה.
אני מרגישה שהוא עושה לי ספויילרים לעצמו.
זה לא היה משעמם וצפוי בהתחלה.
היא הפכה ליותר מידי שגרתית.
אני לא הרגשתי שהיא תואמת לסיפור האישי המיוחד של הדמויות.
טוויסט-
הרבה דיברו על הנושא אז למה לא.
אני חיכיתי לטוויסט.
אחרי היינו שקרנים חיכיתי לזה.
הטוויסט היה כל כך לא צפוי.
טוב אולי כאן היא ניסתה להגיד לנו שזה לא יהיה צפוי-
אין טוויסט!
כשהייתי לקראת הסוף כן הרגשתי שהיא ניסתה לעשות טוויסט.
אבל זה לא עבד, זה הרגיש עוד פרט שולי.
אם אין לכם מה לקרוא כן- זה מומלץ, אבל אם יש לכם, אז אל תבזבזו על זה את הזמן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
