רויטל ק.•לפני 4 שניםגם לא התלהבתי ממנו בכלל, למרות שחשבתישיפה שלא נפל למלכודת של עבדי ההייטק המסכנים הכלואים בכלוב של זהב לעומת השחרור והאושר שבעבודת כפיים והכנת אוכל - הוא דווקא הלך לכיוון של שילוב בין השניים, שזה נחמד. חוץ מזה, ספר די סתמי.על הביקורת של Mickys על המחמצת מרחוב קלמנט מאת רובין סלואן
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
המחמצת מרחוב קלמנטרובין סלואןמבינה שאני קצת בדעת מיעוט כאן, אבל לדעתי זה ספר גרוע ממש, אחד השמאלצים הפחות מוצלחים שיצא לי לקרוא. מתחיל הכי קיטש שלו ואחר כך מגביר ומגיע למחוזות הפנטזיה והביזאר. אם זה היה כתוב טוב, זה אולי היה יכול להיות קסום, אבל אין שם כמעט שום מלכודת שהוא לא נופל אליה בדרך, כולל מיטב הסטריאוטיפים האמרקיאיים, ההייטקיסטים ובכלל גם לא ברור אם הספר אמור להיות הומוריסטי, מרגש, פנטסטי, אולי הוא בכלל נכתב לילדים ונוער? בקיצור, מוזר למדי, לא במובן הטוב של המילה. מאחר וקראתי אותו בדיוק בשבוע שבו איבדתי את חוש הטעם עקב תופעת לוואי נדירה, אני כן יכולה לציין לטובה שכמה מתיאורי האוכל בהחלט היו מעוררי תיאבון:-) למזלי בשבוע שבו לכל האוכל היה טעם אחיד של בטריות, לא יכולתי לעשות עם זה יותר מידי. תחסכו לכם כמה שעות קריאה, לדעתי, יש רומני אוכל טובים יותר.
