ספר מעולה.
יוצא מן הכלל, מיוחד ואני פשוט כל כך אוהב אותו.
הכתיבה נהדרת ומעניינת. בכמה חלקים, הספר גרם לי להיות שמח ובחלקים האחרים קצת מדוכא(כי הוא העלה בי המון מחשבות על הכל).
שקעתי בתוך הספר מיד מהרגע שבו התחלתי לקרוא אותו. אני ממליץ אותו לכל אחד, אבל במיוחד לצעירים שבינינו.

ראשית כל:
סמנתה קינגסטון, את כלבה.

תראו, אני לא אומר שלא יהיו פה ספויילרים, אבל אם אתם באמת טורחים לקרוא את הביקורת שלי אז כדי שתבינו שאין שום טעם לקרוא את הספר, אז הספויילרים לא צריכים אפילו להזיז לכם.

"אני יודעת שחלק מכם חושבים שאולי זה הגיע לי. אולי לא הייתי צריכה לשלוח את הוורד הזה לג'ולייט או לשפוך עלייה את הבירה שלי במסיבה... אבל לפני שתתחילו להפנות אלי אצבע מאשימה, הרשו לי לשאול אתכם: האם מה שעשיתי באמת כל כך נורא? כל כך נורא שהגיע לי למות? כל כך נורא שהגיע לי למות ככה?
האם מה שעשיתי באמת כל כך גרוע יותר ממה שאחרים עושים?
האם זה באמת כל כך גרוע יותר ממה שאתם הייתם עושים במקומי?
תחשבו על זה."

אז חשבתי. ולמען האמת, סמנתה, כן. בקשר לעניין עם ה"הגיע לי", אני לא חושב שיש לזה איזשהו קשר. בדיוק מה שאת אמרת - כולם מתים בסוף. לא לכולם "מגיע" למות. יש אנשים שעושים מעשים איומים וממשיכים לחיות, ויש אנשים טהורים לגמרי שמתים עוד לפני שהם מספיקים לחיות. אבל כן, מה שעשית לג'ולייט באמת היה די מגעיל. וגם כל דבר אחר שעשית במהלך הספר. באמת סליחה, אבל אפילו עצם קיומך מחליא אותי. ז'תומרת, לפי מה שאת מספרת כאן, לא נראה שאיי-פעם היית טובה ורחומה כלפי מישהו. ואחרי שסוף סוף גמרת לחיות את חייך המיותרים, ועוד איך לא היית צריכה לקבל "שבע הזדמנויות". אם למישהו כאן הגיעו 7 הזדמנויות, זאת לא את. למה לג'ולייט סייקס ה"משוגעת" לא הגיעו 7 הזדמנויות? איזה חוסר הגינות. פשוט עצוב שרק אחרי שמתת התחלת להבין את כל הטעויות שלך ולנסות לתקן אותן.

והרי לכם, אנשי, קצת חומר רקע על מיודעתינו, והלו היא... סמנתה קינגסטון!!! סמנתה קינגסטון היא לא נערה פשוטה ככל הנערות בגילה. סמנתה קינגסטון היא מקובלת. ה"מקובלות" הזו מקנה לה זכיות יתר. היא מעל לכל בני האדם. היא והחברות שלה הן חבורה בלתי נפרדת, ששורר בתוכה אמון מוחלט. אין ביניהן סודות, אין ביניהן שקרים. כולם מכירים אותן, כולם אוהבים אותן, כולם סוגדים להן. כולם מסתכלים עליהן בייראה מלמטה. הן מושלמות, הן יפות, אין בהן כל פגם. לחבורת העריצות הללו מותר לעשות מה שהן רוצות - כי מי כבר יתנגד בעצם? - ובמיוחד הן אוהבות להפיץ שמועות ורכילויות. אה, כן, ואהבת חייהן הגדולה ביותר היא להשפיל אנשים אחרים. יאי. אלו מתבגרות למופת!

לא היו צריכים להקביל את הספר לאשמת הכוכבים.
לדעתי הספר הרבה יותר טוב מאשמת הכוכבים.
בעיניי לאשמת הכוכבים הוציאו שם יותר טוב ממה שהוא באמת,
ו"כל המקומות המוארים" היה מקסים הרבה יותר.
יש ספרים שפשוט גורמים לי להרגיש- 'עכשיו אני יודעת קצת יותר'.
הספר הזה הוא מסוג הספרים שגורמים לי להרגיש ככה.
הסוף לא שמח. ציפיתי לסוף טוב.
רציתי שהם יתחתנו ויחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
בסוף הספר מופיעים מספרי טלפון של מרכזי תמיכה באינטרנט, שזה בין הספרים היחיד שקראתי שיש בו דבר כזה.
אני די מוציאה דברים מהקשרם, אבל אתם חייבים להבין שהרגע סיימתי לקרוא את הספר ואני ברגשות מעורבים.
זה מסוג הספרים שגורמים לך להרגיש קטן לעולם הזה.
אני קטנה בהשוואה לספר הזה.
"לפני שאמות אני רוצה לדעת יום מושלם"