הספר היה בסדר מינוס, ולא כי הוא לא היה טוב, אלא כי יש כל כך הרבה ממנו. כשאני מתחילה לקרוא ספר ומגלה שאני יכולה לנחש/לדעת בבירור מה עומד לקרות בהמשך ומי עומדים להיות ביחד אני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר. עוד פעם הסיפור הנדוש, הטוויסט הכמעט צפוי, הסוף הברור מאליו. חבל שכותבת כל כך מוכשרת נופלת על הקיטץ' ועל הרומן הבנאלי. הייתי רוצה לקרוא ספר עם קצת יותר תוכן, קצת יותר מקוריות, כמובן שפחות בנאליות אבל בעיקר פחות אירוטיות. הרגשתי שהספר הזה עומד (וסליחה על הגסות - )לגמור עליי לפני שאני אגמור אותו. למה הספר חייב לסבוב סביב הנערה הנימפומנית הזו? סיכום של הספר: (מכיל ספויילרים!) *קייסי* - נימפומנית, יש שיגידו משועגת, נגעלת מיידים, חווה פוסט טראומה קשה, סיוטים וכו'. בעלת עבר של סמים, אלכוהול ויחסי מין אדישים עם זרים. דלוקה על השכן שלה טרנט. קיקבוקסינג, אלימה. *ליבי* - אחותה. מושלמת. מדי. לא צועקת, נחמדה, חמודה, לא עקשנית, חכמה, בוגרת. זה ממשיך אבל זה נהיה מעצבן. *סטורם/נורה/וואטאבר* - השכנה שלהן שעובדת כברמנית במועדון חשפנות. אמא, בעל מתעלל, ניתוח להגדלת חזה, בלונדינית שזופה, מאוחר יותר מסתבר שהיא לוליינית חשפנית. לצערי, אין עוד מידע משמעותי וחבל כי היא הייתה אחת הדמויות האהובות. *מיה* - הבת של סטורם. חמודה. זהו, אין עוד מידע עליה - אם כי היא בת חמש אז אפשר לסלוח על זה. *טרנט* - עוד פעם -מושלם. מדי. כמה אני יכולה לשמוע על שרירים, גומות, עיניים כחולות ושיער בלונדיני? כנראה שיותר מדי כי סיימתי את הספר. אין בו פגמים חוץ מהקטע ש(ספויילר)מגלים שהוא בעצם קול ושהוא סטוקר מטרידן ומוזר. לסיכום - כתיבה טובה, עלילה בנאלית,אירוטי מדי, דמויות משעממות ונכתבו ברדידות. אולי אם הדמויות היו מעט יותר עמוקות ומתוארות (אופי, לא מראה) טוב יותר הספר היה טוב יותר.

וואו - איך אני מתחילה לכתוב על הספר הזה בכלל? באמת שזה אחד הספרים האהובים עליי, ואני כל כך מבואסת שמודן פשוט הזניחו אותו ככה. אני אסתכל פה על כמה אספקטים: (##הביקורת על הספר עצמו תתחיל אחרי סעיף ארבע, כאן אני פורקת תסכול על הוצאת מודן##) 1. הכריכה - היא נראית כאילו זה ספר נוער לילדים בכיתה ג' (תודה על ההארה WHITE SWAN) כדוגמאת ג'ינג'י וכו' - וכולנו יודעים ומודעים לזה שאנחנו שופטים ספר קודם כל לפי הכריכה. 2. התקציר - שהוא כמובן הדבר השני שאנחנו שופטים לפיו ספר(ברושם ראשוני כמובן, ראו ערך סעיף 1) נ-ו-ר-א-י- (!) הוא לא מתאר בשום צורה את הספר מלבד העובדה שהדמויות שבספר קיימות בו. נכון, מיקי, לוקה, ג'קסון וכל השאר קיימים, אבל רציני? "כולן ממוקדות בשרירי הזרועות המרשימים של לוּקה ווּיִיץ', התלמיד החדש והאטרקטיבי" מה לעזאזל? אני רצינית כשאני אומרת שהתקציר גורם לי להתבייש בספר כשאני ממליצה עליו לחברות שלי. 3. הספר לא מופיע ברשימת הספרים של הוצאת מודן באתר הרשמי שלהם. כן-כן. תבדקו אותי - הנה קישור https://www.modan.co.il (שימו לב שאתם לא מתבלבלים בין ריגוש של איב סילבר לריגוש של ג'קי קולינס). 4. לא מתכוונים לתרגם את הספר הבא, אני מניחה, אי פעם. בהתחשב בעובדה שהספר לא כל כך ארוך, יצא ב2014 (בעברית) ושהטרילוגייה כבר יצאה לאור במלואה באנגלית מזמן, אני לא ממהרת להסיק (או להסיק בכלל) שהם עומדים להוציא את ההמשכים (וגם בגלל סעיף 3) לסיכום הפריקה שלי - אם הספרנית הנחמדה (היי מעיין, אם את קוראת את זה, אני אוהבת אותך♥) לא הייתה דוחפת לי את הספר הזה ליד ולא מאפשרת לי לוותר עליו - לא הייתי קוראת את אחד הספרים האהובים עליי כיום. (##ביקורת מתחילה כאן##) הבביקורת עצמה לא תהיה כל כך ארוכה, היות וקראתי את הספר כל כך מזמן. ספר עם דמויות שקל להתחבר ולהזדהות איתן. מיקי היא לא מטומטמת באופן מיוחד ובולט, הדמויות בסך הכל מאוד סיבתיות ואין להן את הקטע הזה של להיות מושלמות מדי, העלילה (עם כמה שהיא לעוסה וכו') מצוינת, קלילה, וזורמת. הכתיבה מצויינת ולדעתי כל המרכיבים האלו והדינמיקה שיש בי דמויות הספר (הראשיות והלא ראשיות) יוצרות ספר נהדר שכיף לקרוא. מאוד מומלץ. נ.ב - אם מישהו ממודן קורא את זה - היי! יש מצב להמשך? אני ממש במתח(:

וואו - איך אני מתחילה לכתוב על הספר הזה בכלל? באמת שזה אחד הספרים האהובים עליי, ואני כל כך מבואסת שמודן פשוט הזניחו אותו ככה. אני אסתכל פה על כמה אספקטים: (##הביקורת על הספר עצמו תתחיל אחרי סעיף ארבע, כאן אני פורקת תסכול על הוצאת מודן##) 1. הכריכה - היא נראית כאילו זה ספר נוער לילדים בכיתה ג' (תודה על ההארה WHITE SWAN) כדוגמאת ג'ינג'י וכו' - וכולנו יודעים ומודעים לזה שאנחנו שופטים ספר קודם כל לפי הכריכה. 2. התקציר - שהוא כמובן הדבר השני שאנחנו שופטים לפיו ספר(ברושם ראשוני כמובן, ראו ערך סעיף 1) נ-ו-ר-א-י- (!) הוא לא מתאר בשום צורה את הספר מלבד העובדה שהדמויות שבספר קיימות בו. נכון, מיקי, לוקה, ג'קסון וכל השאר קיימים, אבל רציני? "כולן ממוקדות בשרירי הזרועות המרשימים של לוּקה ווּיִיץ', התלמיד החדש והאטרקטיבי" מה לעזאזל? אני רצינית כשאני אומרת שהתקציר גורם לי להתבייש בספר כשאני ממליצה עליו לחברות שלי. 3. הספר לא מופיע ברשימת הספרים של הוצאת מודן באתר הרשמי שלהם. כן-כן. תבדקו אותי - הנה קישור https://www.modan.co.il (שימו לב שאתם לא מתבלבלים בין ריגוש של איב סילבר לריגוש של ג'קי קולינס). 4. לא מתכוונים לתרגם את הספר הבא, אני מניחה, אי פעם. בהתחשב בעובדה שהספר לא כל כך ארוך, יצא ב2014 (בעברית) ושהטרילוגייה כבר יצאה לאור במלואה באנגלית מזמן, אני לא ממהרת להסיק (או להסיק בכלל) שהם עומדים להוציא את ההמשכים (וגם בגלל סעיף 3) לסיכום הפריקה שלי - אם הספרנית הנחמדה (היי מעיין, אם את קוראת את זה, אני אוהבת אותך♥) לא הייתה דוחפת לי את הספר הזה ליד ולא מאפשרת לי לוותר עליו - לא הייתי קוראת את אחד הספרים האהובים עליי כיום. (##ביקורת מתחילה כאן##) הבביקורת עצמה לא תהיה כל כך ארוכה, היות וקראתי את הספר כל כך מזמן. ספר עם דמויות שקל להתחבר ולהזדהות איתן. מיקי היא לא מטומטמת באופן מיוחד ובולט, הדמויות בסך הכל מאוד סיבתיות ואין להן את הקטע הזה של להיות מושלמות מדי, העלילה (עם כמה שהיא לעוסה וכו') מצוינת, קלילה, וזורמת. הכתיבה מצויינת ולדעתי כל המרכיבים האלו והדינמיקה שיש בי דמויות הספר (הראשיות והלא ראשיות) יוצרות ספר נהדר שכיף לקרוא. מאוד מומלץ. נ.ב - אם מישהו ממודן קורא את זה - היי! יש מצב להמשך? אני ממש במתח(:

הספר היה בסדר מינוס, ולא כי הוא לא היה טוב, אלא כי יש כל כך הרבה ממנו. כשאני מתחילה לקרוא ספר ומגלה שאני יכולה לנחש/לדעת בבירור מה עומד לקרות בהמשך ומי עומדים להיות ביחד אני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר. עוד פעם הסיפור הנדוש, הטוויסט הכמעט צפוי, הסוף הברור מאליו. חבל שכותבת כל כך מוכשרת נופלת על הקיטץ' ועל הרומן הבנאלי. הייתי רוצה לקרוא ספר עם קצת יותר תוכן, קצת יותר מקוריות, כמובן שפחות בנאליות אבל בעיקר פחות אירוטיות. הרגשתי שהספר הזה עומד (וסליחה על הגסות - )לגמור עליי לפני שאני אגמור אותו. למה הספר חייב לסבוב סביב הנערה הנימפומנית הזו? סיכום של הספר: (מכיל ספויילרים!) *קייסי* - נימפומנית, יש שיגידו משועגת, נגעלת מיידים, חווה פוסט טראומה קשה, סיוטים וכו'. בעלת עבר של סמים, אלכוהול ויחסי מין אדישים עם זרים. דלוקה על השכן שלה טרנט. קיקבוקסינג, אלימה. *ליבי* - אחותה. מושלמת. מדי. לא צועקת, נחמדה, חמודה, לא עקשנית, חכמה, בוגרת. זה ממשיך אבל זה נהיה מעצבן. *סטורם/נורה/וואטאבר* - השכנה שלהן שעובדת כברמנית במועדון חשפנות. אמא, בעל מתעלל, ניתוח להגדלת חזה, בלונדינית שזופה, מאוחר יותר מסתבר שהיא לוליינית חשפנית. לצערי, אין עוד מידע משמעותי וחבל כי היא הייתה אחת הדמויות האהובות. *מיה* - הבת של סטורם. חמודה. זהו, אין עוד מידע עליה - אם כי היא בת חמש אז אפשר לסלוח על זה. *טרנט* - עוד פעם -מושלם. מדי. כמה אני יכולה לשמוע על שרירים, גומות, עיניים כחולות ושיער בלונדיני? כנראה שיותר מדי כי סיימתי את הספר. אין בו פגמים חוץ מהקטע ש(ספויילר)מגלים שהוא בעצם קול ושהוא סטוקר מטרידן ומוזר. לסיכום - כתיבה טובה, עלילה בנאלית,אירוטי מדי, דמויות משעממות ונכתבו ברדידות. אולי אם הדמויות היו מעט יותר עמוקות ומתוארות (אופי, לא מראה) טוב יותר הספר היה טוב יותר.

קראתי את הספר הזה לפני כמה שנים, אבל העובדה שהוא השאיר בי חותם כל כך הרבה זמן מעידה על כך שהוא היה טוב. אני התאהבתי בספר הזה. אפילו שהוא ספר נוער ואנשים נוטים להתייחס אליו בזלזול בגלל זה, הוא נתן לי פרספקטיבה אחרת לחיים. הכתיבה מדהימה, הדמויות עמוקות והטוויסט בסוף מדהים. נותרתי המומה ובוכייה, ספק בגלל הסוף ספק כי הספר נגמר. סמנתה מדהימה, הרומן שהתפתח בינה ובין קרסו כל כך טוב ואמין. בניגוד לסופרים אחרים שמפקפקים באינטיליגנציה של בני הנוער ומדברים אלינו כטיפשים הרגשתי שהסופרת מדברת אליי בגובה העיניים, שאני יכולה להתחבר לדמויות וממש להיכנס לעלילה. הלוואי שיהיו עוד ספרים כאלה. מתוך 100 - אלף.

הספר היה בסדר מינוס, ולא כי הוא לא היה טוב, אלא כי יש כל כך הרבה ממנו. כשאני מתחילה לקרוא ספר ומגלה שאני יכולה לנחש/לדעת בבירור מה עומד לקרות בהמשך ומי עומדים להיות ביחד אני מתחילה להבין שמשהו לא בסדר. עוד פעם הסיפור הנדוש, הטוויסט הכמעט צפוי, הסוף הברור מאליו. חבל שכותבת כל כך מוכשרת נופלת על הקיטץ' ועל הרומן הבנאלי. הייתי רוצה לקרוא ספר עם קצת יותר תוכן, קצת יותר מקוריות, כמובן שפחות בנאליות אבל בעיקר פחות אירוטיות. הרגשתי שהספר הזה עומד (וסליחה על הגסות - )לגמור עליי לפני שאני אגמור אותו. למה הספר חייב לסבוב סביב הנערה הנימפומנית הזו? סיכום של הספר: (מכיל ספויילרים!) *קייסי* - נימפומנית, יש שיגידו משועגת, נגעלת מיידים, חווה פוסט טראומה קשה, סיוטים וכו'. בעלת עבר של סמים, אלכוהול ויחסי מין אדישים עם זרים. דלוקה על השכן שלה טרנט. קיקבוקסינג, אלימה. *ליבי* - אחותה. מושלמת. מדי. לא צועקת, נחמדה, חמודה, לא עקשנית, חכמה, בוגרת. זה ממשיך אבל זה נהיה מעצבן. *סטורם/נורה/וואטאבר* - השכנה שלהן שעובדת כברמנית במועדון חשפנות. אמא, בעל מתעלל, ניתוח להגדלת חזה, בלונדינית שזופה, מאוחר יותר מסתבר שהיא לוליינית חשפנית. לצערי, אין עוד מידע משמעותי וחבל כי היא הייתה אחת הדמויות האהובות. *מיה* - הבת של סטורם. חמודה. זהו, אין עוד מידע עליה - אם כי היא בת חמש אז אפשר לסלוח על זה. *טרנט* - עוד פעם -מושלם. מדי. כמה אני יכולה לשמוע על שרירים, גומות, עיניים כחולות ושיער בלונדיני? כנראה שיותר מדי כי סיימתי את הספר. אין בו פגמים חוץ מהקטע ש(ספויילר)מגלים שהוא בעצם קול ושהוא סטוקר מטרידן ומוזר. לסיכום - כתיבה טובה, עלילה בנאלית,אירוטי מדי, דמויות משעממות ונכתבו ברדידות. אולי אם הדמויות היו מעט יותר עמוקות ומתוארות (אופי, לא מראה) טוב יותר הספר היה טוב יותר.