מעבר לזה שזה ספר שאם מתחילים אותו אי אפשר להוריד אותו מהיד, הדבר העיקרי שאני יכולה להגיד בסוף הקריאה הוא שזה פשוט - ספר אחר. קשה להסביר בדיוק למה. יש שם כמה קטעים חזקים שתופסים אותך בבטן ברמות שאף ספר לא תפס אותי כבר הרבה זמן (אולי אפילו אי פעם). קראתי אותו ביומיים וחצי עם הרבה דפיקות לב ובכי באמצע. ומי בכלל בוכה בספרים? ובסוף הרגשתי כאילו... לא יודעת להסביר. כאילו עברתי איזה טיפול פסיכולוגי... מלא אסימונים נופלים. קשה להסביר את החוויה. פשוט ספר חובה.

ספר ארוך... שתכלס אפשר היה לקצר. ועם זאת - ממש שווה. סיפור שובה לב של ילד שמאבד הכול ומנסה למצוא את זה בחזרה, דרך אבא מנוכר ואשתו הפריחה, דרך התחברות לנער רוסי ממשפחה הרוסה, דרך אהבה, דרך אמנות. הדמויות מאוד לא סטראוטיפיות, מאוד אמינות ואנושיות ומספרות סיפור לא קל ועם זאת נעים, נוגע ללב, חודר. מהספרים האלה שמתגעגעים אליהם אחרי שהם נגמרים.

ספר ארוך... שתכלס אפשר היה לקצר. ועם זאת - ממש שווה. סיפור שובה לב של ילד שמאבד הכול ומנסה למצוא את זה בחזרה, דרך אבא מנוכר ואשתו הפריחה, דרך התחברות לנער רוסי ממשפחה הרוסה, דרך אהבה, דרך אמנות. הדמויות מאוד לא סטראוטיפיות, מאוד אמינות ואנושיות ומספרות סיפור לא קל ועם זאת נעים, נוגע ללב, חודר. מהספרים האלה שמתגעגעים אליהם אחרי שהם נגמרים.

ספר ארוך... שתכלס אפשר היה לקצר. ועם זאת - ממש שווה. סיפור שובה לב של ילד שמאבד הכול ומנסה למצוא את זה בחזרה, דרך אבא מנוכר ואשתו הפריחה, דרך התחברות לנער רוסי ממשפחה הרוסה, דרך אהבה, דרך אמנות. הדמויות מאוד לא סטראוטיפיות, מאוד אמינות ואנושיות ומספרות סיפור לא קל ועם זאת נעים, נוגע ללב, חודר. מהספרים האלה שמתגעגעים אליהם אחרי שהם נגמרים.

ספר ארוך... שתכלס אפשר היה לקצר. ועם זאת - ממש שווה. סיפור שובה לב של ילד שמאבד הכול ומנסה למצוא את זה בחזרה, דרך אבא מנוכר ואשתו הפריחה, דרך התחברות לנער רוסי ממשפחה הרוסה, דרך אהבה, דרך אמנות. הדמויות מאוד לא סטראוטיפיות, מאוד אמינות ואנושיות ומספרות סיפור לא קל ועם זאת נעים, נוגע ללב, חודר. מהספרים האלה שמתגעגעים אליהם אחרי שהם נגמרים.