כדי לדעת את מקורו של החרם הילה ארוון נוטלת את הקורא למסע... לשנת 1494 בספרד, ומה קרה אז?
ראובן דנינו (רודריגו מרטינז) שב לביתו ממסע ולתדהמתו מצא את אשתו, בתו ובנו תלויים, שבנו-יצחק נעדר ולא מצוי בעריסתו. בשברון לב ראובן נאלץ לנוס באישון לילה, בטרם אנשי האינקוויזיציה יגיעו גם אליו.
בדרך לא דרך ובמהלך שוד בשוק, הגורל מפגיש את ראובן עם משפחת דה-פאז, שלוקחת אותו תחת חסותה, כשבכל אותה עת, הוא מסתיר את יהדותו, וכל מטרתו לאתר את בנו-יצחק. האם מצא את יצחק?
למשפחת דה-פאז שלוש בנות: אנה שנישאה לבחיר ליבה, איזבלה היפיפייה המתנשאת וחוספינה עם הלב הרחום שנקרעת בין אהבתה לרודולפו, ו/או להצטרף למסדר הנזירות. מי ניצח בסערת ההחלטות של חוספינה? הדת? האהבה?
ברובד אחר של העלילה, איזבלה מגלה עניין בראובן הרופא שהציל את אביה ואחיה במהלך שוד הדרכים. איזבלה שהורגלה שגברים לא אומרים לה "לא", לא מוותרת ולא מוכנה להשלים עם יחסו הקר של ראובן אליה. האם היא תצליח לשכנעו לשנות את יחסו אליה?
באחד המעקבים של איזבלה על ראובן, היא מגלה את היותו יהודי. ככל שסודו נחשף היא חוברת לראובן ומסייעת להברחתם של יהודים מספרד, בידיעה שהיא מסכנת את חייה וחיי משפחתה. בד בבד האם הגילוי קרב את איזבלה לראובן ומטרתה הושגה?
אהבתי את הדמויות אותן טוותה הילה ובמיוחד איך לא? את דמותו של רודולפו הנחוש בדעתו וחוספינה. שני עקשנים שכנגד כל הסיכויים ובכל זאת...
הילה החלה את הספר בהקדשה מרגשת: "לזכרם של יהודי ספרד המגורשים והאנוסים, אלו שסיפורם ידוע לנו ואלו שלא. לזכר כל מי שלא שרדו, ולזכר מי ששרדו אך איבדו את כל עולמם." אחרי פתיח כזה אי אפשר שלא לחוש בעוצמתו וחוסנו של הספר כבר בראשיתו.
הרומן כתוב בצורה מסקרנת ומפותלת רווי בשקרים, דילמות, תשוקות, דת, אמונה, הרשות הנתונה, הבחירות בחיים ותקוות.
בהחלט ספר שנקרא בשקיקה ועדיין, לדעתי אפשר היה לצמצם בעמודים ולא לפרוס אותו על פני 525 עמודים.