תולעת•לפני 11 שניםברוכה הבאה:) אני דווקא לא חושבת שהאובססיה של נורה היא חסרון,אבל בכל מקרה אהבתי את הביקורת:)על הביקורת של מלאך משמיים על מלאך משמיים מאת בקה פיצפטריק
שונרא החתול•לפני 11 שניםברוכה הבאה לסימניה :-)כתבת ביקורת יפה וקולחת שמעבירה הרבה מידע, אבל לא כל כך הבנתי אם זה ספר נוער או פנטזיה.על הביקורת של מלאך משמיים על מלאך משמיים מאת בקה פיצפטריק
מלאכים באפלהבקה פיצפטריקלגבי הספר הזה אין לי דעה אחידה, משהו בו הרגיז אותי אך עדיין נהניתי ממנו, נתחיל בזה שהדמות של נורה התעוותה לגמרי, היא פועלת בטיפשות גמורה ומעצבנת את הסובבים אותה ואותי. -נראה לי שזה ספויילר- נורה נפרדת מפאץ׳ בערך בתחילת הספר משם הכל משתבש. -סוף ספויילר- פאץ ומרסי מילר, ה״אויבת״ המושבעת של נורה מתחילים להתחבר, הם מבלים הרבה יחד מה שמוביל את נורה לעשות דברים מטופשים וחסרי מניע, עד כדי כך שהיו חלקים שבהם צעקתי על הספר המקולל הזה. היא עוקבת אחרי פאץ׳ ומרסי באופן אובססיבי כמעט, נכנסת למסיבות שלא בשבילה, רבה איתה באמצע מועדון וגונבת לה את היומן. זה מטופש! היא נפרדה ממנו! לא הוא ממנה, היא ממנו! (מסיבה מטומטמת אגב) ואז היא הולכת ובוכה על זה שהוא עם אחת אחרת, מה את מצפה בייבי? זה פאץ׳! לבוש השחורים הסקסי והקשוח שלא ממש יחכה לך. כמה נקודות אור. 1. ריקסון, תודה לאלוהים ולבקה פיציפיצי שבראו את ריקסון, הוא מוריד את וי טיפה מהתחת של נורה ואני סוף סוף יכולה לקרוא את הספר הזה בלי הנודניקיות שלה. 2. שוב ריקסון, אלוהים זה גאוני מה שבקה עשתה איתו, לקראת סוף הספר היא טיפה מפרטת עליו יותר והוא לא רק החבר הטוב של פאץ׳. 3. הסוף, הפרקים האחרונים יצאו מצויינים והשאירו טעם מצוין לספר הבא עד כדי כך שהכרחתי את אימא ללבוש מכנסי טרנינג ולעוף לצומת ספרים להביא את הספר שלישי. הכתיבה שלה לא השתנתה בספר הזה, הוא עדיין עם כתוב בצורה נחמדה ומהנה, ולמעשה יותר הבנתי על הקטע של הנפילים, המלאכים והמלאכים הנופלים. ספר שראוי לארבעה כוכבים, אולי מעצבן טיפה אבל כן לגמרי שווה קריאה (אוח אני והפיצול המוזר שלי).
מלאך משמייםבקה פיצפטריקהיי ביקורת ראשונה שלי :) אז אוקיי הספר הזה שכב אצלי במחסן הרבה קניתי אותו לפני שנה או שנתיים, הבטחתי לעצמי שאני אקרא ונחשו מה? לא קראתי, אז פשוט הוא נשאר שם, יחד עם כל הספרים שלא קראתי. הוא נרקב שם שנה עד שאימא החליטה שהגיע הזמן לסדר את המחסן, בלית ברירה באמת עזרתי לנקות את כל הזבל שהיה שם, היה שם מדף מלא בספרים שטרם קראתי וכמובן הכריכה תפסה לי את העין והפעם באמת קיימתי את ההבטחה שלי לעצמי, אז ישבתי וקראתי אותו. סיימתי את הספר תוך כמה ימים מכמה סיבות 1. הכתיבה די זורמת ולא במשלב גבוה מדי, אולי טיפה רדודה אבל לא בהגזמה. 2. הצלחתי להזדהות עם נורה, אהבתי את הדמות שלה, את העובדה שבקה עם השם משפחה הארוך לא כתבה אותה כגיבורה מושלמת (רק כדי שתבינו, את הספר הזה קראתי אחרי שורה של ספרים גרועים עם דמות ראשית מושלמת אז...) 3. פאץ', רק אלוהים יודע כמה אני אוהבת בחורים אפלים,מסתוריים וסקסיים כאלה שמשחקים פול או פוקר (אחמ, טרביס מדוקס). אהבתי את המסתורין של הספר אבל טיפה הסתבכתי עם כל עניין המלאכים ומה שבניהם. היו כמה חסרונות בספר הזה. 1. וי, החברה המעצבנת של נורה, היא קוץ בתחת ושטחית באופן מבחיל. 2.האובססיה של נורה כלפי פאץ'. 3. הרעיון המרכזי של הספר, זה נראה כאילו בקה ניסתה לשים את עניין המלאכים במרכז אבל היא גם הוסיפה את הרומנטיקה והאהבה מה שבלבל מעט את העלילה. לסיכום, ספר מבלבל, כתוב טוב, הדמות הראשית מעניינת ותודה לאל לא שטחית, יצאתי לגמרי מבולבלת מהספר הזה ולרגע אני חושבת שכביקורת ראשונה זה לא הספר הנכון לכתוב עליו :-|
אסון מהלךג'יימי מקגווייראני זוכרת איך חיכיתי כמו מטורפת לספר הזה, ישבתי ובדקתי באינטרנט מתי הוא אמור להגיע לחנויות והכל, כשהוא הגיע הייתי בין הראשונים שקנתה אותו. דחיתי את כל מטלות הבית של אימא ונעלתי את עצמי בחדר עם כוס של נס קפה. לקח לי כמה שעות לסיים אותו, נכנסתי איתו לתוך הלילה ובבוקר היה לי קשה לקום לבית הספר, אבל עם כל ההתמכרות הקלה (פחחח קלה עאלק) שלי לסיפור האהבה של אבי וטרביס הספר הזה בעיניי פחות טוב מהראשון אני לא יודעת למה בדיוק אבל יש כמה סיבות. 1. זה מספר על אותו הדבר ממקודת המבט שלו, לא הרגשתי מופתעת לא חיכיתי לדעת מה יקרה, כי כבר ידעתי. 2. בספר הזה התחלתי לשנוא את אבי, אלוהים היא כזו כלבה שהיו פעמים ששאלתי למה לעזאזל הוא התאהב בה? 3. טרביס הפך לרכיכה שתלויה באבי, ואני שונאת רכיכות... מה קרה לטרביס הקשוח והסקסי? למרות הכל זה לא סיפור כזה גרוע ואפילו נחמד שאם אין מה לקרוא אפשר להעביר איתו את הסוף שבוע. לזכותו ייאמר שג׳יימי מקוויגר עשתה כמה שינויים קלילים בסוף ובהתחלה שכן הוסיפו קצת טוויסט לסיפור וטיפה של גורם הפתעה. טרביס עדיין גבר החלומות שלי (ואם זה ימשיך ככה אני לא אתחתן) כך שזה הוסיף עוד כמה נקודות לספר. בסל הכל? סיפור נוח לזמן הפנוי ולאוהבי טרביס מדוקס.
אסון מהלךג'יימי מקגווייראני זוכרת איך חיכיתי כמו מטורפת לספר הזה, ישבתי ובדקתי באינטרנט מתי הוא אמור להגיע לחנויות והכל, כשהוא הגיע הייתי בין הראשונים שקנתה אותו. דחיתי את כל מטלות הבית של אימא ונעלתי את עצמי בחדר עם כוס של נס קפה. לקח לי כמה שעות לסיים אותו, נכנסתי איתו לתוך הלילה ובבוקר היה לי קשה לקום לבית הספר, אבל עם כל ההתמכרות הקלה (פחחח קלה עאלק) שלי לסיפור האהבה של אבי וטרביס הספר הזה בעיניי פחות טוב מהראשון אני לא יודעת למה בדיוק אבל יש כמה סיבות. 1. זה מספר על אותו הדבר ממקודת המבט שלו, לא הרגשתי מופתעת לא חיכיתי לדעת מה יקרה, כי כבר ידעתי. 2. בספר הזה התחלתי לשנוא את אבי, אלוהים היא כזו כלבה שהיו פעמים ששאלתי למה לעזאזל הוא התאהב בה? 3. טרביס הפך לרכיכה שתלויה באבי, ואני שונאת רכיכות... מה קרה לטרביס הקשוח והסקסי? למרות הכל זה לא סיפור כזה גרוע ואפילו נחמד שאם אין מה לקרוא אפשר להעביר איתו את הסוף שבוע. לזכותו ייאמר שג׳יימי מקוויגר עשתה כמה שינויים קלילים בסוף ובהתחלה שכן הוסיפו קצת טוויסט לסיפור וטיפה של גורם הפתעה. טרביס עדיין גבר החלומות שלי (ואם זה ימשיך ככה אני לא אתחתן) כך שזה הוסיף עוד כמה נקודות לספר. בסל הכל? סיפור נוח לזמן הפנוי ולאוהבי טרביס מדוקס.
אסון מהלךג'יימי מקגווייראני זוכרת איך חיכיתי כמו מטורפת לספר הזה, ישבתי ובדקתי באינטרנט מתי הוא אמור להגיע לחנויות והכל, כשהוא הגיע הייתי בין הראשונים שקנתה אותו. דחיתי את כל מטלות הבית של אימא ונעלתי את עצמי בחדר עם כוס של נס קפה. לקח לי כמה שעות לסיים אותו, נכנסתי איתו לתוך הלילה ובבוקר היה לי קשה לקום לבית הספר, אבל עם כל ההתמכרות הקלה (פחחח קלה עאלק) שלי לסיפור האהבה של אבי וטרביס הספר הזה בעיניי פחות טוב מהראשון אני לא יודעת למה בדיוק אבל יש כמה סיבות. 1. זה מספר על אותו הדבר ממקודת המבט שלו, לא הרגשתי מופתעת לא חיכיתי לדעת מה יקרה, כי כבר ידעתי. 2. בספר הזה התחלתי לשנוא את אבי, אלוהים היא כזו כלבה שהיו פעמים ששאלתי למה לעזאזל הוא התאהב בה? 3. טרביס הפך לרכיכה שתלויה באבי, ואני שונאת רכיכות... מה קרה לטרביס הקשוח והסקסי? למרות הכל זה לא סיפור כזה גרוע ואפילו נחמד שאם אין מה לקרוא אפשר להעביר איתו את הסוף שבוע. לזכותו ייאמר שג׳יימי מקוויגר עשתה כמה שינויים קלילים בסוף ובהתחלה שכן הוסיפו קצת טוויסט לסיפור וטיפה של גורם הפתעה. טרביס עדיין גבר החלומות שלי (ואם זה ימשיך ככה אני לא אתחתן) כך שזה הוסיף עוד כמה נקודות לספר. בסל הכל? סיפור נוח לזמן הפנוי ולאוהבי טרביס מדוקס.
אסון מהלךג'יימי מקגווייראני זוכרת איך חיכיתי כמו מטורפת לספר הזה, ישבתי ובדקתי באינטרנט מתי הוא אמור להגיע לחנויות והכל, כשהוא הגיע הייתי בין הראשונים שקנתה אותו. דחיתי את כל מטלות הבית של אימא ונעלתי את עצמי בחדר עם כוס של נס קפה. לקח לי כמה שעות לסיים אותו, נכנסתי איתו לתוך הלילה ובבוקר היה לי קשה לקום לבית הספר, אבל עם כל ההתמכרות הקלה (פחחח קלה עאלק) שלי לסיפור האהבה של אבי וטרביס הספר הזה בעיניי פחות טוב מהראשון אני לא יודעת למה בדיוק אבל יש כמה סיבות. 1. זה מספר על אותו הדבר ממקודת המבט שלו, לא הרגשתי מופתעת לא חיכיתי לדעת מה יקרה, כי כבר ידעתי. 2. בספר הזה התחלתי לשנוא את אבי, אלוהים היא כזו כלבה שהיו פעמים ששאלתי למה לעזאזל הוא התאהב בה? 3. טרביס הפך לרכיכה שתלויה באבי, ואני שונאת רכיכות... מה קרה לטרביס הקשוח והסקסי? למרות הכל זה לא סיפור כזה גרוע ואפילו נחמד שאם אין מה לקרוא אפשר להעביר איתו את הסוף שבוע. לזכותו ייאמר שג׳יימי מקוויגר עשתה כמה שינויים קלילים בסוף ובהתחלה שכן הוסיפו קצת טוויסט לסיפור וטיפה של גורם הפתעה. טרביס עדיין גבר החלומות שלי (ואם זה ימשיך ככה אני לא אתחתן) כך שזה הוסיף עוד כמה נקודות לספר. בסל הכל? סיפור נוח לזמן הפנוי ולאוהבי טרביס מדוקס.
מלאך מכניקסנדרה קלייר0למען האמת, כבר די הרבה זמן אני רוצה לכתוב ביקורת על הספר הזה. בכל פעם אני מתיישבת ליד המחשב, מתחילה, נקראת לאן שזה לא יהיה מאבדת את קו המחשבה ונאלצת להתחיל מחדש. כן. די מבאס. טוב, אז ככה. לכבוד פסח, לפני נצח בערך, קניתי לעצמי 2 ספרים חדשים, כדי שיהיה לי מה לקרוא בחופשה. למען האמת, פשוט רציתי את הספר תיכון לילה 2, אבל היה מבצע של 1+1 אז כבר בחרתי עוד אחד... מצטערת, ספר. עם כל הכבוד, אתה רק נספח. כמו שכבר ברור לכולנו, חוץ מלאלה שאף פעם לא טורחים לקרוא את שם הסופר/ת (בערך שלושת רבעי מאוכלוסיית העולם...) את הספר הזה כתבה קסנדרה קלייר. שוב, כדי להבהיר לאותם אנשים שאף פעם לא טורחים לקרוא את שם הסופר. קסנדרה קלייר זו האישה המדהימה שכתבה את הסדרה 'בני הנפילים'. יש לי דעה די ברורה לגביה. הכתיבה שלה מדהימה. תתווכחו על העלילות כמה שתרצו, אנשים. היא כותבת מעולה. אני יכולה לקרוא את הספרים שלה שוב ושוב בלי להשתעמם. (למען האמת, אני כבר עושה את זה...) בקיצור, התחלתי לקרוא את הספר הזה בציפיות גבוהות (כי אני, כמו שכבר הבנתם, מסוג האנשים שקוראים את שם הסופר/ת), וכולן נענו. הדמויות- מעולות. אף אחת מהן לא מושלמת או מעצבנת בטירוף (למרות שאפשר להתווכח על זה), כולן טבעיות ואמיתיות. כוכב אחד כבר. העלילה- מרתקת. נשאבתי לתוך הסיפור!!! עוד כוכב. הכתיבה- מדהימה. פשוט מדהים. מושלם!!!!!! 2 כוכבים נוספו!!! וההרגשה שהייתה לי אחרי שסיימתי לקרוא משלימה את הכוכב האחרון... אני עדיין מרגישה ככה. כשיוצא הספר הבא אני דורשת שיעדכנו אותי מידית. הספר הזה עדיין מסתובב לי בראש ומעביר בי צמרמורת. חוץ מזה, נקודת בונוס היא המשפט פתיחה. "השד התפוצץ במטר של איכור וקרביים." יותר טוב מזה?! אוקיי. אני את דברי אמרתי. למה אתם עדיין קוראים את הביקורת שלי במקום את הספר- אין לי מושג. ביי אנשים!
מלאך מכניקסנדרה קלייר0טוב ביקורת ראשונה שלי פה ובגלל שבדיוק אתמול סיימתי לקרוא את הספר אז חשבתי שכדאי שהוא יהיה הראשון בביקורת אז ככה: מלאך מכני הפתיע אותי לא ציפיתי למשהו כל כך טוב היות והכריכה לא היתה משהו וגם הייתי בטוחה שהוא יחזור על בני הנפילים אז כן יש את הקטע שהוא דומה אם בזה שיש ציידי צללים והדמויות די דומות אבל בכל זאת העלילה שונה לגמרי ...אז בסופו של יום....ספר מהמם מושלם שווה מאד לקרוא גם עם קראתם את הסדרה הקודמת !!!!
אני אתגברדבורה עומר0ספר שנוגע בעניין הקרוב לי מאוד. אני חיה עם שיתוק מוחין מלידה. שיתוק קל, אמנם, אבל משמעותי. צד ימין שלי משותק למחצה. בשל השיתוק הזה אני לא יכולה לעשות כל מיני דברים. הספר הזה הרגיז אותי. אם מטרתו היא להסביר לאנשים על החיים עם שיתוק מוחין - הוא לא עושה זאת. הרגיזה אותי הגישה של גילה ושל הוריה לשיתוק שלה. שלושתם ממהרים מבית חולים אחד לאחר, מנסים למצוא תרופה. זו ממש אובססיה. לחפש לגילה מרפא. גילה גם נמנעת מאתגרים, מתרצת כל דבר ב'אני לא יכולה'. רק כוח רצון חזק של אחרים מקדם אותה. בגיל ההתבגרות-רק אז-היא לומדת להסתרק לבד, לאכול לבד ועוד. גם בכיסא גלגלים היא מסרבת לשבת עד גיל מאוחר יחסית. ואת כל הדברים האלו היא עושה למען אחרים. אף פעם לא למען עצמה. רק בהמשך הספר היא לומדת לקבל את מצבה ואת העובדה שלא תהיה אף פעם אישה "רגילה". רק לקראת סופו היא מתמודדת עם אתגרים. ועכשיו אספר לכם על גישה נוספת למחלה הזו. הגישה שלי. כי חשוב לי שתדעו שאפשר להתמודד עם הפגיעה הזו. הכל תלוי בדרך החיים. נולדתי פגה ואחר כך גילו שאני משותקת. אף פעם לא הייתי "רגילה". אין לי למה להתגעגע. אני לא חושבת על העובדה הזו, אני לא מתווכחת עם הפגיעה שלי. היא איתי והיא לא מתכוונת להיעלם. מאז שהייתי קטנה לימדו אותי "למצוא שיטה" מיוחדת לעשות דברים. חינכו אותי לעמוד מול אתגרים, אבל להיזהר. לא להיכנע מראש. כשאני עומדת מול משימה כלשהי אני בוחנת אותה, בוחנת את עצמי. אני מכירה את הגוף שלי, אני יודעת מה אני יכולה לעשות ומה לא. אני מוותרת על משימות מתוך זהירות, כמעט אף פעם לא מתוך כניעה. אני גם לומדת בבית ספר רגיל ובכיתה רגילה.