בארבע רכבות, שלוש חתונות והיעלמות שמחתי לפגוש את הטוב בסופרי צרפת, זולא, בחביבי צ'כוב, ואת קריין וקונן-דויל קראתי לראשונה.
רעיון חביב הוא להוציא ספר עם ארבעה סיפורים העוסקים ברכבות, או לצורך העניין, בכל נקודה מקשרת אחרת. ההפקה של זיקית מקסימה והתרגומים טובים מאוד.
רעיון טוב ותוצאה עלובה.
לאף אחד מהסיפורים אין ערך מיוחד, אין את ה-X פקטור של הסיפור הקצר הכובש, המשאיר אותך פעור פה, או מהנהן בינך

אני אוהב קצרצרים, וספר כזה עם שמות גדולים, למה שלא אנסה?
ובכן, למה לא לנסות, אני יודע. מה אני לא יודע?
לא יודע מה חשב לעצמו זה שאיגד את הסיפורים הללו. מדובר בארבעה סיפורים קצרים חסרי פואנטה שנראה כאילו נלקחו ממחברת טיוטות, אולי אני יכול לחשוב על הסיפור האחרון של ארתור קונן דויל, שהיה בו קצת הבט בלשי אבל לא מעבר לזה.
הייתי חושב שמטרת הספרון היא הנגשת יצירות טובות וקצרות לכדי ספר קטנטן, אבל במוב

אני אוהבת כל מה שקשור לרכבות. הנסיעה בהן, המהירות, איך שהחיים הם נסיעה ברכבת, מהירים מדי, הכל חולף על פנינו, ואז יורדים בתחנה, ונשארים או משאירים זיכרונות אחרינו...

הסיפור הראשון של אמיל זולא מתוק, על זוג, שקיבלו במתנה, שני כרטיסים לנסיעה ברכבת על מנת לממש את ירח הדבש שלהם. הכל מתוק ותמים, הם יורדים לפני התחנה שבה אמורים לרדת, אפילו בלי המזוודות, מתאחדים עם הטבע, במקום שאפילו לא יודעים את שמו,

ספרון דק,ארבעה סיפורים מאת זולא ,ציכוב, סטיב קריין ,קונן-דויל ,-סיפורים נחמדים .אהבתי את של קריין.

כששמעתי על קיומו של הספר , לא חשבתי ולו פעם אחת , במהירות אצתי רצתי לרכוש את הספר בכדי להתחיל במלאכה אהובה עלי מאוד -הקריאה.
הספר מחולק לארבעה סיפורים של סופרים ידועים שונים שכל אחד כותב על מוטיב מסוים , שלושה מהסיפורים זה מוטיב הרכבת וסיפור אחד הנושא המרכזי בו העלמות .
מאוד אהבתי את הסיפורים , הסיפור שהכי פחות חיבבתי היה הסיפור של זולא ,הוא היה חמוד סך הכול . הסיפור האהוב עלי היה של קונן דויל ו