ראשית על הספר עצמו: על אף שמדובר בספר לא פשוט לקריאה, אני חושב שזה ספר מלמד מאוד שחלקים ממנו, בעיקר אלה בהם נתקלתי בימי בתנועת הנוער ובצעירותי, השפיעו השפעה רבה על מי שאני ועל איך שאני בוחר להיקשר לאנשים אחרים.

באשר לתרגום החדש של <mark>אהרון פלשמן </mark>- הוא בהחלט עושה חסד עם הספר והופך אותו נגיש יותר. אומרים שהתרגום הקודם של צבי וויסלבסקי היה אפילו יותר מעורפל מהמקור הגרמני של בובר, שמלכתחילה נכתב בשפה

כדי לפשט את הדברים, הספר מדבר על "ואהבת לרעך כמוך" ללא אספקט רוחני ועל בסיס לוגי בלבד.
בובר לא מדלג על אף קושי ובוחן את היחסים בין היחיד לבין עצמו וזולתו ולבין אלוקיו.
הספר בתחילתו לא קל אך ברגע שנכנסים לזוית הראייה של ההוגה, הספר נהפך להיות קל וקליט ומובן מאליו.