כל דבר הוא עניין לפרשנות. כך לפחות פרופסור נורמן סילק, גיבורו של סיפור זה, למד על בשרו. הפרופסור שואל את תלמידיו, במהלך שיעור שהוא מעביר, היכן שניים מתלמידיו, שזהותם אף אינה ידועה לו, משום שמעולם לא הופיעו לשיעוריו: האם הם בני אדם או SPOOKS? לרוע מזלו אחת משתי רוחות הרפאים הללו היא סטודנטית שחורה. פירוש המילה SPOOK הוא, בנוסף לרוח רפאים (תורגם בספר ל"שד שחור") ולסוכן של ארגון ביון, גם כינוי מבזה

אז אני אעשה סיפתח:

מזכיר את הספר מיכאל קולהאוס. לא שיגרתי, רעיון מקורי.
הגיבור הוא אחד משלנו, יהודי. אך האם על הבמה מוצג היהודי הספציפי, או אולי הגורל היהודי
או כלל העם היהודי...
יהודי עשיר, עובר גזל ע"י השליט>>>מסע נקמה/השבת הגזל/ מאבק למען כבודו הרמוס...>>>
דרך תככים, נכלוליות, נוכלות הוא מכסח ללא מעצורים.
קשה לי ועוד בתור יהודי, בן למיעוט נרדף, שלא לחוש הזדהות עם בראבס היהודי הנגזל,

הספר מעניין מאד ואהבתי אותו. אני מתחילה מזה, למרות שמה שקראתי בעבר מרות היה, אמנם, מעניין בדרך כלל, אבל לא אהבתי, בדרך כלל.
פיליפ רות, שאין ספק שהוא יודע לספר סיפור, די עצבן אותי בעבר. למשל ב"מה מעיק על פורטנוי" הרגשתי פיצול אישיות: הערכה ליכולתו, אבל רתיעה ממה שהתפרש אצלי כ"נודניקיות". (דומה למה שאני מרגישה לוודי אלן...)

בספר הזה לא הרגשתי ככה: הספר בשל ובוחן אמיתות יסוד בחברה האמריקאית: העמד

מהו הכתם האנושי העומד מאחורי הסיפור?!

במחשבותיי כבר תיארתי לעצמי שמן הסתם -
כתם הוא דבר שאי אפשר להסיר, הוא רודף אותך והוא נשאר לכל החיים.

חוויתי את הרגשת הגיבור בסיפור -

שיש כתם אתה נמוך וזה הופך אותך לשאוף להגיע כמה שיותר גבוה, כדי להוכיח שאתה לא פחות טוב ואפילו מוצלח
אתה מושך למעלה, כדי לא לחוות את ההשפלה של העבר וההרגשה של סוג ב בחברה.

שגיאה קטנה ואתה משלם ביוקר - אולם לא מגלה