“יש אנשים חסרי פניות וישרי לב שמסוגלים לנתק לגמרי בין הסופר לבין היצירה. יש אנשים שמסרבים - עקרונית ובתוקף - לעשות זאת. ויש אנשים כמוני, באמצע. לעולם לא אפסיק לקרוא (ולאהוב) את רואלד דאל ולא אכפת לי שהוא היה אנטישמי, ובה בעת אני מאמינה שאישיותו המקסימה של אריך קסטנר היא זאת שקורנת מבעד לספריו והופכת אותם ליפהפיים; את עמוס עוז אני לפעמים סובלת רק בקושי אבל באחדים מספריו של דויד גרוסמן אני מאוהבת אהב”

“יש אנשים חסרי פניות וישרי לב שמסוגלים לנתק לגמרי בין הסופר לבין היצירה. יש אנשים שמסרבים - עקרונית ובתוקף - לעשות זאת. ויש אנשים כמוני, באמצע. לעולם לא אפסיק לקרוא (ולאהוב) את רואלד דאל ולא אכפת לי שהוא היה אנטישמי, ובה בעת אני מאמינה שאישיותו המקסימה של אריך קסטנר היא זאת שקורנת מבעד לספריו והופכת אותם ליפהפיים; את עמוס עוז אני לפעמים סובלת רק בקושי אבל באחדים מספריו של דויד גרוסמן אני מאוהבת אהב”