"היה נחמד תמיד, כי כל אדם שתפגוש נלחם מלחמה שאינך יודע עליה דבר". האימרה היפה הזו (שנטבעה לראשונה ע"י הכומר הסקוטי איאן מקלארן) עלתה בדעתי בזמן קריאת 'הגלים', ספרה של וירג'יניה וולף משנת 1931. שישה חברי ילדות מתבגרים זה לצד זה, מגיל הגן ועד קרוב לזיקנה. הם מדברים על עצמם, על חבר שהכירו ואהבו שהלך לעולמו בטרם עת, ועל החיים. אבל המילים אינן נאמרות, הן מתרחשות כולן בעמקי תודעתם. הכתיבה איננה ריאליסטי

רוצה להבין איך יופי ועצב יכולים להסתתר דווקא ברגעים שבהם שום דבר לא קורה?

אל המגדלור – וירג'יניה וולף

היא יכלה להיות עצמה, בעצמה.

עלילה:
משפחה ואורחיה מעבירים קיץ באי סקיי, בסקוטלנד, מתכננים לבקר במגדלור סמוך, ומתמודדים עם מתחים ותקוות.

משקל: חצי כבד

מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות, פחות רקע, בקושי עלילה

דמויות מעוררות: התפעמות-שקטה, אמפתיה-מכלה, השתקפות-פנימית, מציצנות-טר

“To the Lighthouse “
שיצא לאור ב1927 מתאר את חופשתם המשפחתית אדון וגברת רמזי מביתם שבלונדון לחופשה משפחתית באי סקי בצפון סקוטלנד. מר רמזי הוא פרופסור לפילוסופיה. החופשה המשפחתית נפתחת בבקשתו של הבן ג'ימס לבוא אל המגדלור שעל האי:

"אי אפשר יהיה לעגון מחר במגדלור" אמר צ'ארלס טסלי (ע"מ 13).

למשפחה שמונה ילדים- פרו,ננסי,רוז, מינטה, דויל, פויל ריילי ואוגוסטוס קרמייקל.
הבקשה של הבן ג'ימס נופלת