איציק מאנגר (1901-1969) ידוע בעיקר כמשורר ולמיטב ידיעתי זה הרומן היחידי שכתב וחבל. מגיל צעיר החל לכתוב שירה ומאוחר יותר הפך למרצה מבוקש לשירה באירופה, עדויות מהתקופה מספרות כי היה מרצה כריזמטי ומבוקש. כתיבתו קריאה מאוד ורעיונותיו בספר ייחודיים ומעניינים. הוא משלב סגנון כתיבה היסטורי-תנכי-מליצי-סוריאליסטי.

שמואל-אבא הדמות המרכזית הוא מלאך בגן-עדן שמגיע תורו לרדת לכדור הארץ ולהיוולד.
אחד המלאכי

האגדה מספרת (במסכת נדה דף ל' שם) שכשהעובר שנמצא בבטן אמו, יושב איתו מלאך ומלמד אותו את התורה כולה. וכשהוא רואה שהתינוק כבר צריך לצאת, אז הוא נוקף לו בפליק הגון על הפה, ומשם מגיעה הבקעה המוכרת שמתחת לאף.

גן העדן על פי הרב מאנגר לא באמת שונה מהעולם הזה התחתון, יש בו הכל מהמוכר לנו וכן, גם תאוות בשרים והיררכייה אנושית. שני סוגי מלאכים יש שם, והם "מלאכון אמיתי" ו"מלאכון ארעי" כשהארעי, הוא האחד שעת

עיצרו רגע, הניחו הכל, עתה עצמו את העיניים ודמיינו את גן העדן שלכם... חוף, חולות לבנים, ים כחול, שמש מחממת (לא מסרטנת) ביד ימין טקילה סאנרייז ביד שמאל ספר, ברקע ג'ימי (פייג') משחק עם הגיטרה. אתם מרימים את מבטכם וסוקרים את החוף, רגע, חיזרו לאחור ףוחהתאםירקוס... זהו! השחרחר עם התלתלים, לא זה, זה שלידו!
אוי ווי .... קאט!! התבלבלתי, זה שלי, סליחה:).


מוטב שאספר לכם על גן העדן של איציק מאנגר. זהו