כשקוראים את הביקורות על הספר הזה מתברר שוב שאנשים שונים יכולים לקרוא את אותו הספר ולחוות חוויות שונות לחלוטין זו מזו. בעיני אין זה כלל "סיפור אהבה עז ומשכר" כמו שמבטיחה הכריכה האחורית. למעשה, מדובר בספר שרוב ההתרחשויות בו הן טרגיות.
תחילת הספר, המתארת את חייו של הגיבור בבית החולים אחרי שנפצע בקרב, קשה למדי לצליחה. כאשר הוא משתחרר משם ומגיע אל הכפר הפסטורלי, מתחיל תיאור האהבה שהיא אולי עזה, אבל מו

יופי יופי ועוד יופי כשלכל אורך הספר העדינות מובילה. חיות של צבעים טעמים ורגשות אשר מבליטה את הכיעור והבזבוז שיש במלחמה בטיפשות ובאטימות. ההתחלה קצת מעיקה אך ההמשך מפצה.

לא משהו. פשוט לא.
מצאתי את הספר הזה כשטיילתי ברחוב עם אמי ועם בתי. איזו הפתעה נעימה זו היתה! הוא היה מונח בתחנת אוטובוס בעיר ילדותי. מישהו הניח אותו במיוחד בשביל שאמצא אותו. הוא היה רטוב, בטח שכב שם כל הלילה בגשם. אבל זה בכלל לא הפריע לי. לקחתי אותו לייבוש במרפסת של בית הורי.
וכמובן שהתחלתי לקרוא...

לא אהבתי! הספר הזה שטחי בעיניי! חוץ מדמותו של לאוני, שהיא דמות מלאה ברבדים, שאר הדמויות שט

ספר מענין, שנקרא בשקיקה עם סוף ידוע וצפוי.
העלילה על חייל יווני החוזר לכפרו ממלחמת העולם השניה עם מסר על שכן שמת בה. במילחמה זו היוונים הוכו קשות על ידי הטורקים.
החייל החוזר פוגש את אלמנתו של המת וההמשך צפוי.
הספר מתאר את אורחות החיים בכפר, תנועות חברתיות כמו הקומוניסטים וארועים אחרים.
הכתיבה נחמדה. היות והתוצאה צפויה הרי שהמתח העלילתי אינו קיים.
הסיפור נחמד אבל אינו עוצר נשימה.
עדיין שווה