“זה ספר ישן וטוב. קראתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בת 15,ואני חוזרת אליו פעם בכמה שנים, לקרוא קטעים מסויימים. כן, אני לא אוהבת חלק ממה שקורה בספר, יש קטעים לא אמינים, בעיני, אבל הכלל פשוט נפלא. בעיני הסיפור הוא על יחסי נשים-גברים, ועל היכולת להשתנות, לתקן ולסלוח. הספר עוקב במשך כמה עשורים אחרי מערכות יחסים שבתוכן נחשף הקשר בין כאבים שאדם גורם לסביבתו- לכאבים שהוא נושא בליבו, והגבול הברור בין רע וטוב”

“תקציר: פחות מחצי מאה עברה מאז שוחררו העבדים השחורים בארה"ב, אך מדינת ג'ורג'יה עדיין רויית גזענות. סילי הצעירה, חסרת ההשכלה והכנועה עושה מה שהיא יודעת כדי לשרוד. אך אין היא יודעת, שחייה ישתנו לתמיד ועוד מהמקום הכי לא צפוי. העמודים הראשונים לא עושים הקלות או הנחות לקוראים, וזורקים אותם הישר למים העמוקים עם תיאורי אלימות קשים מנשוא. לכן חששתי שזו יצירה שמטרתה לזעזע ותו לא, אך ככל שהתקדמתי בקריאה ש”

“את הסרט "הצבע ארגמן" של שפילברג (עם וופי גולדברג והגב' ווינפרי) ראיתי לראשונה כשהגיע לארץ, במחצית השנייה של שנות ה-80. היה זה אחרי שכבר חרשתי את ארה"ב והייתי מודע היטב להיסטוריה הקשה של השחורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מסיבות שנשגבות מבינתי, שמתי את ידי על הספר רק עתה. הספר אינו קל. הוא עוסק בסיפורם של השחורים ויותר מכך בסיפורן של הנשים השחורות בדרום ארה"ב בשנות השלושים הקשות. אליס ווקר יו”

“"אני מודה לכל אחד בספר הזה על בואו - א.ו. סופרת ומדיום." כך מסתיים הספר הזה, בניסוח שיכול בקלות לגרום לי לעקם את אפי הרגיש בספקנות. לא הפעם. בניגוד לאנשים המבכים את תמימותם האבודה אני דווקא בעד ספקנות, או מה שמכונה ספקנות בריאה, שהרי בעלמא דשיקרא אנו חיים, והספק (לצד האמונה, כמובן) תפקידו לקלף את הקליפות, לעמעם את התעתועים ולהראות דרכם פס צהוב זוהר של אמת (ותודה לוונגוט על הדימוי). רק שקל מא”

“זה ספר ישן וטוב. קראתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בת 15,ואני חוזרת אליו פעם בכמה שנים, לקרוא קטעים מסויימים. כן, אני לא אוהבת חלק ממה שקורה בספר, יש קטעים לא אמינים, בעיני, אבל הכלל פשוט נפלא. בעיני הסיפור הוא על יחסי נשים-גברים, ועל היכולת להשתנות, לתקן ולסלוח. הספר עוקב במשך כמה עשורים אחרי מערכות יחסים שבתוכן נחשף הקשר בין כאבים שאדם גורם לסביבתו- לכאבים שהוא נושא בליבו, והגבול הברור בין רע וטוב”

“תקציר: פחות מחצי מאה עברה מאז שוחררו העבדים השחורים בארה"ב, אך מדינת ג'ורג'יה עדיין רויית גזענות. סילי הצעירה, חסרת ההשכלה והכנועה עושה מה שהיא יודעת כדי לשרוד. אך אין היא יודעת, שחייה ישתנו לתמיד ועוד מהמקום הכי לא צפוי. העמודים הראשונים לא עושים הקלות או הנחות לקוראים, וזורקים אותם הישר למים העמוקים עם תיאורי אלימות קשים מנשוא. לכן חששתי שזו יצירה שמטרתה לזעזע ותו לא, אך ככל שהתקדמתי בקריאה ש”

“את הסרט "הצבע ארגמן" של שפילברג (עם וופי גולדברג והגב' ווינפרי) ראיתי לראשונה כשהגיע לארץ, במחצית השנייה של שנות ה-80. היה זה אחרי שכבר חרשתי את ארה"ב והייתי מודע היטב להיסטוריה הקשה של השחורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מסיבות שנשגבות מבינתי, שמתי את ידי על הספר רק עתה. הספר אינו קל. הוא עוסק בסיפורם של השחורים ויותר מכך בסיפורן של הנשים השחורות בדרום ארה"ב בשנות השלושים הקשות. אליס ווקר יו”

“"אני מודה לכל אחד בספר הזה על בואו - א.ו. סופרת ומדיום." כך מסתיים הספר הזה, בניסוח שיכול בקלות לגרום לי לעקם את אפי הרגיש בספקנות. לא הפעם. בניגוד לאנשים המבכים את תמימותם האבודה אני דווקא בעד ספקנות, או מה שמכונה ספקנות בריאה, שהרי בעלמא דשיקרא אנו חיים, והספק (לצד האמונה, כמובן) תפקידו לקלף את הקליפות, לעמעם את התעתועים ולהראות דרכם פס צהוב זוהר של אמת (ותודה לוונגוט על הדימוי). רק שקל מא”