“יש לו לב של קרח, אבל למענה הוא מוכן לשרוף את העולם. בסך הכל, נהניתי מהספר. אהבתי את הכתיבה, היא סוחפת ולא נמרחת. ההתחלה הייתה ממש טובה, האמצע היה בסדר, אך מהסוף אני קצת התאכזבתי. זה הרגיש לי כאילו סוף הסיפור הגיע מהר מדי והכל נפתר מהר מדי. את אווה אהבתי יותר מאלכס, בדרך כלל אני מתחברת לזכרי אלפא, אך באלכס וולקוב היה משהו שטיפה עיצבן אותי. זה שהיה "כל יכול" הרגיש לי סוריאליסטי. בסך הכל הם היו”

“3.5/5 כוכבים. ״תיתני למישהו אחר לגעת בך, ג'ולס, ותגלי שאני יכול בקלות לקחת חיים של מישהו ממש כמו שאני יכול להציל אותם.״ מפני שנורא נהניתי משני הספרים הראשונים בסדרה, בעיקר ממשחקים מעוותים, התרגשתי ממש לקרוא את הספר הזה, במיוחד כי הטרופ שלו הוא מאויבים לאוהבים, שזה הטרופ האהוב עליי. ג'וש צ'ן, אחיה של אווה, שהכרנו עוד משני הספרים הראשונים הוא דמות מעניינת נורא. הוא שנון, מצחיק ומעלה חיוך על ה”

“״מרגע זה את שייכת לי. אף גבר אחר לא ייגע בך. אם מישהו יעשה את זה... אני מכיר שבעים ותשע דרכים להרוג אדם, ואני יכול לגרום לשבעים מתוכן להיראות כמו תאונה. מובן?״ אם יכולתי לקרוא את הספר הזה שוב בפעם הראשונה למשך שארית חיי, הייתי בחורה מאושרת. הספר הזה היה כמה רמות מעל, אהבתי אותו הרבה יותר מאת הספר הראשון, זו הייתה פשוט קריאה טובה. שמעתי שהספר הזה היה האהוב על אנשים רבים מתוך כל ספרי הסדרה, ואפ”

“אמ;לק - אין מתח, אין עלילה, אין עמוד שדרה. ולביקורת המלאה: לא מרגיש לכם שהסופרת קצת מאכילה אותנו בכפית...? יש בספר הזה 250 עמודים, מתוכם לפחות ב150 מתואר לנו סיפור אהבה נטו. עכשיו, זה חמוד. אבל לא ככה כותבים ספר. איפה הדרמות שעוברות על הדמויות? איפה השינוי שאדיסון היקרה צריכה לעבור כדי להגיע למצב של שלמות עצמית? גבר עשיר בא ופשוט זורק עליה את כל הונו. זו סיפורת? נו באמת. את השני רכשתי רק כי”

“יש לו לב של קרח, אבל למענה הוא מוכן לשרוף את העולם. בסך הכל, נהניתי מהספר. אהבתי את הכתיבה, היא סוחפת ולא נמרחת. ההתחלה הייתה ממש טובה, האמצע היה בסדר, אך מהסוף אני קצת התאכזבתי. זה הרגיש לי כאילו סוף הסיפור הגיע מהר מדי והכל נפתר מהר מדי. את אווה אהבתי יותר מאלכס, בדרך כלל אני מתחברת לזכרי אלפא, אך באלכס וולקוב היה משהו שטיפה עיצבן אותי. זה שהיה "כל יכול" הרגיש לי סוריאליסטי. בסך הכל הם היו”

“3.5/5 כוכבים. ״תיתני למישהו אחר לגעת בך, ג'ולס, ותגלי שאני יכול בקלות לקחת חיים של מישהו ממש כמו שאני יכול להציל אותם.״ מפני שנורא נהניתי משני הספרים הראשונים בסדרה, בעיקר ממשחקים מעוותים, התרגשתי ממש לקרוא את הספר הזה, במיוחד כי הטרופ שלו הוא מאויבים לאוהבים, שזה הטרופ האהוב עליי. ג'וש צ'ן, אחיה של אווה, שהכרנו עוד משני הספרים הראשונים הוא דמות מעניינת נורא. הוא שנון, מצחיק ומעלה חיוך על ה”

“״מרגע זה את שייכת לי. אף גבר אחר לא ייגע בך. אם מישהו יעשה את זה... אני מכיר שבעים ותשע דרכים להרוג אדם, ואני יכול לגרום לשבעים מתוכן להיראות כמו תאונה. מובן?״ אם יכולתי לקרוא את הספר הזה שוב בפעם הראשונה למשך שארית חיי, הייתי בחורה מאושרת. הספר הזה היה כמה רמות מעל, אהבתי אותו הרבה יותר מאת הספר הראשון, זו הייתה פשוט קריאה טובה. שמעתי שהספר הזה היה האהוב על אנשים רבים מתוך כל ספרי הסדרה, ואפ”

“אמ;לק - אין מתח, אין עלילה, אין עמוד שדרה. ולביקורת המלאה: לא מרגיש לכם שהסופרת קצת מאכילה אותנו בכפית...? יש בספר הזה 250 עמודים, מתוכם לפחות ב150 מתואר לנו סיפור אהבה נטו. עכשיו, זה חמוד. אבל לא ככה כותבים ספר. איפה הדרמות שעוברות על הדמויות? איפה השינוי שאדיסון היקרה צריכה לעבור כדי להגיע למצב של שלמות עצמית? גבר עשיר בא ופשוט זורק עליה את כל הונו. זו סיפורת? נו באמת. את השני רכשתי רק כי”