ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 במרץ, 2017
ע"י שרית
ע"י שרית
זהו מקרה קלאסי שבו המציאות עולה על הדמיון, וכדי שיצא ממנה סיפור טוב, יש צורך ביד מאומנת, יכולת לערוך תחקיר מקדים טוב וכישרון לספרו. היה לו, לסופר, סיפור מצוין ביד: סיפורן "האמיתי" של הזונות היהודיות בארגנטינה. סיפור טראגי, המעלה אל פני השטח את מה שבני אדם מנסים לדחוק אל עולם הצללים. התוצאה לדעתי היא שהסיפור האמיתי טוב מזה המובא לקורא.
היכולת לכתוב אודות נשים שפעם אחר פעם נדחקות אל שולי החברה, אל שולי הקיום, לתאר את אלו שקולן לא נשמע כשהן מוכות ונאנסות – הנה מעשה יוצא דופן.
המחבר טווה את העלילה סביב סיפור מאגי אודות טבעת בעלות כוחות של ריפוי. זהו אמצעי יפה להעביר את הקורא במסע של הדמויות מדור לדור. כל אחת מן הדמויות קשורה באמצעות הטבעת אל הדור הקודם, נאנחת וכואבת תחת כובד הגורל שמזמנת קירבת המשפחה. הסיפור הבדיוני נטווה בצורה משכעת בתוך סיפור הרקע ששואב כאמור מהתרחשויות שהתקיימו.
סיפורן של הנשים ללא פנים, שקבורות מעבר לחומה שאין לעוברה, חומה פיזית ומטפורית, הופך למוחשי, הנשים זוכות לקול, לפנים, לסיפור משלהן. והדבר נעשה בכישרון.
הספר מעניין, . מנגד ועל אף האמפתיה שהכותב רוחש לסיפורן של הזונות, נראה כי הוא "קשה" עם דמויות נשיות, במיוחד עם דמותה המרכזית של בלה, המוצגת כדמות קשה, לא אהובה, למרות שאין סיבה קוהרנטית לכך.
זאת ועוד, הרגשתי כי לסופר היה חשוב להציג דמויות בעלות זהות מינית הומוסקסואלית, אולם מבחינה סיפורית לא מצאתי לכך הצדקה. היתה תחושה כי נושא זה נבלע בתוך הסיפור המרכזי על הנשים ה"טמאות". כך למשל הרומנים שהודבקו לבעלה של בלה, גרשון, לא תרמו במאומה לעלילה. דמויות אלו מופיעות ונעלמות, ולא זוכות למעמד מעניין, ומאריכות ללא סיבה את הספר.
עניין נוסף הוא שעל אף העלילה המעניינת, והערך החוץ-ספרותי של כתיבת הספר, מצאתי את עצמי קוראת אותו במהירות, בעניין, אבל לא מצאתי בו שום פיסקה שרציתי לסמן אותה ולשוב אליה אחר כך. במובן זה, חסרה תיבה שהיא מפעימה, ולא רק כזו שמתארת עלילה שכתובה היטב.
המשיכה של הדמויות הנשיות אל הטבעת (ורק שלהן), כתובה היטב, עם זאת לא יכולתי שלא לחשוב שמשהו מהטבעת של "שר הטבעות", הושאל גם לטקסט הזה. וכך, נוכח תיאוריה לא יכולתי שלא לחייך ולמלמל לעצמי את מלמולו של הגולם משר הטבעות שקרא לה "חמדתי".my precious....
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יפעת
(לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
אני דווקא ממש לא הרגשתי אמפתיה לנשים בסיפור. להיפך, מה שהפריע לי במיוחד בספר היה איזה שיוויון נפש לייסורי הדמויות שאינן נמשכות לבני מינן.
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
הטבעת משמשת גם אמצעי למפגש בין העולם העליון - של החיים הנורמטיביים לעומת העולם התחתון של הפשע והזונות, עולם שמנסים להדחיק אותו ולהשכיח אותו.
נושא ההומו סקסואליות, מנסה להראות שגם בעולם הנורמטיבי - יש סודות וחיים שנחשבו ללא מוסריים לאותה תקופה, מה שגורם לו לאדם לכאורה הגון לחיות בשקר.
|
|
|
שרית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כרמליטה - אני מסכימה איתך.
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
קראתי את הספר סמוך להוצאתו
לאור.
הסיפור ההיסטורי מעניין, המעשה הספרותי פחות מוצלח. |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
בהחלט מסכימה עם מחשבות
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם החלק הראשון של מחשבות, אכן סיפור על טבעת
|
|
|
שרית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אגב, היום בצרוף מקרים משעשע, פורסמה כתבה על הנושא במוסף של מעריב.
|
|
|
שרית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תמיד מחשבות. תמיד. כאלה אנחנו - מרוכזות בעצמנו :) חוץ מזה, זה בהחלט לא ספר שהייתי מגדירה כפמיניסטי. אבל הכותב בהחלט הצליח לשפוך אור על מקום ששרר בחושך מוחלט.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
זה סיפור על טבעת ופחות על פמיניזם. לעולם נשים תראנה רק את הצד שלהן בחיים?
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה. קראתי מזמן. זוכרת שאהבתי ובלעתי אותו תוך 3 ימים. אני בהחלט זוכרת שזה מסוג
הספרים שבועטים בבטן... |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
