ביקורת ספרותית על ספר הג'ונגל [תרגם:יואב כ"ץ] - הרפתקה-סופרים מתרגמים קלאסית - סופרים מתרגמים קלאסית # מאת רודיארד קיפלינג

---

חשבתי להתחיל את הביקורת דווקא בציטוט של בלז פאסקאל:
״הרינו מוצאים עמידה זו באמצע בין שתי קיצונויות בכל כושרותינו כולן. חושינו אינם קולטים כל דבר קיצוני; שאון רב מדי מחרישנו ; אור רב מדי מעוורנו ; מרחק רב מדי וקרבה רבה יותר מדי מפריעים בעד ראייתנו ; אריכות יתר וקיצור יתר מעמעמים את הדיון ; אמת רבה מדי מהממת אותנו ; יסודות ראשונים מובנים מאליהם יותר מדי בשבילנו ; תענוג רב מדי למשא הוא עלינו ; הרמוניה רבה מדי לא נעימה במוסיקה ; אין אנו חשים לא את החום הקיצוני ולא את הקור הקיצוני ; כל התכונות שיש עמן גוזמה יתרה, אין אנו קולטים אותן: שוב אין אנו מרגישים בהן כי אם סובלים אותן. גיל רך מדי וזקנה מופלגת, השכלה רבה מדי ומועטה מדי. כל הקיצוני הריהו לנו כאילו אינו, ואף אנחנו איננו קיימים מבחינתו: הוא נעלם מאיתנו, או אנחנו ממנו״.

מוגלי, גור אדם, נחטף מהכפר שלו על ידי טיגריס בשם שיר-חאן וגדל אצל משפחה של זאבים. אמא-זאבה ואבא-זאב מביאים אותו אל מועצת העם החופשי (מועצת הזאבים) כדי שכולם יקבלו את גור האדם ללהקה. המועצה מתכנסת כל ירח מלא בין היתר כדי שהזאבים הבוגרים יכירו את הגורים החדשים, ככה שלא יפגעו בהם והם יהיו חופשיים להסתובב עד שיהרגו את האיל הראשון בעצמם.
חוק הג׳ונגל קובע שאם יש וויכוח בקבלה של גור ללהקה צריכים לתמוך בו שניים שהם לא ההורים שלו. אבל מי יתמוך בילד של בני אדם? באלו, דוב חום שמלמד גורי זאבים על חוקי הגונגל מוכן ללמד אותו ובאגירה, פנתר שחור, תומך בו ומשלם עליו פגר של פר אחד.

״רועה בקר זה אחד המקצועות העצלים בעולם. הפרות הולכות ולועסות, שוכבות לנוח, אחר כך מתקדמות שוב, והן לא גועות אפילו. והתאואים אומרים משהו לעיתים רחוקות, אבל נכנסים בזה אחר זה לבריכות ומתקדמים לעומק הבוץ עד שרק אפיהם ועיניהם הכחולות-בהירות מציצות מעל פני המים, ואחר כך הם שוכבים כמו בולי עץ. השמש מרקידה את הסלעים בחום והילדים-רועים שומעים דייה אחת שורקת לה בשמיים. הם ישנים ומתעוררים, ישנים ומתעוררים שוב, וקולעים מעשב יבש סלים קטנים ומכניסים לתוכם חרגולים. או שהם מתבוננים בחרדון על הסלע. אחר כך הם שרים שירים שבסופם סלסולים ונדמה כאילו היום ארוך יותר מחיי אדם. הערב יורד והילדים קוראים והתאואים קמים במאמץ מתוך הבוץ הדביק, ברעש שנשמע כמו יריות רובים שיורים בזה אחר זה, וכולם משתרכים על פני המישור האפור בחזרה אל הכפר״.

יש בספר עוד סיפורים שקיפלינג הוסיף לסיפור המרכזי אבל לטעמי הם פחות טובים מהסיפור של מוגלי. הסיפור על כלב הים חביב, והשאר פחות.

» ביקורות נוספות של פרק ראשון
» ביקורות נוספות על ספר הג'ונגל [תרגם:יואב כ"ץ] - הרפתקה-סופרים מתרגמים קלאסית - סופרים מתרגמים קלאסית #