"כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק." -מוקי
אנחנו חיים בעולם שבו לאף אחד לא אכפת מצדק. בין אם מדובר ברשויות המושחתות ובין אם מדובר בנו, בני האדם שלא פעם ולא פעמיים מעלים על המוקד אנשים על לא עוול בכפם ואותם אנשים שהצדק לא האיר להם פנים, חיים בכאב ובצער. האם זה יכול להשתנות? האם צדק יכול להיעשות? במותחן החדש של מאיה קראוס ברדה, הצדק אפשרי בכתיבה רהוטה וסוחפת הסופרת יצרה סיפור מרתק שעוצר את נשימת הקורא עד למילה האחרונה. הסיפור מתחיל כאשר רצח חולני מתבצע בתל אביב והחוקר הראשי אורן גרנות עומד בראש החקירה. במהלך חיפושיו אחר הרוצח שלא משאיר שום רמזים מלבד שיטת רציחתו, הוא מגיע אל בית חווה (מקלט לנשים מוכות) שאותו מנהלת דפנה קרני, אישה מדהימה וכואבת שזיכרונות העבר לא נותנים לה מנוח. בתחילה נדמה לאורן ולקוראים כי אין קשר בין הדברים אך כאשר הרציחות ממשיכות מסתבר שכל הנרצחים הם בני זוגן של הנשים המוכות בבית החווה. אתם חושבים שאתם יודעים מי הרוצח? תחשבו שוב כי הסוף עומד לטלטל אתכם לגמרי. אני עדיין לא מאמינה. ספר מופלא של חמישה כוכבים. תענוג.



