ביקורת ספרותית על נשים קטנות - מהדורת 2011 - פרוזה # מאת לואיזה מיי אלקוט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 בדצמבר, 2016
ע"י צילה


כשמחשבות טורדניות מהעבודה מעסיקות את מוחי ללא הרף, בתקופה עמוסה זו, חיפשתי לי נחמה בספר קליל. חשבתי לעצמי מה יותר קליל מספר נוער, כמו נשים קטנות. לא רציתי להעסיק ולהטריד את עצמי במחשבות כבדות ובצרות של "גדולים", לכן חיפשתי לי פתח מילוט, כפי שאומר המשפט: "ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות ". יתרה מזאת, את הספר מעולם לא קראתי ובנעוריי צפיתי בסדרה ולא החמצתי אף פרק.

מיד התענגתי ונכנסתי לתוך העלילה, כמו כפפה ליד. יש איזשהו "יתרון", אם ניתן לקרוא לו כך, בקריאת הספר בגיל מבוגר. היתרון הינו שהרגשתי כמו עטופה בצעיפי "הגיל ". כשהזדהיתי את הבנות בגיל העשרה , השלתי מעליי את צעיפי הגיל הבוגר, וניסיתי לדלות מהזיכרון, כיצד הייתי אני מתנהגת בנעוריי. ניסיתי למצוא מכנה משותף ביני לבין אם הבנות ומערכת היחסים עם בנותיה ועם בעלה. כשמג הפכה לאם, ולא הצליחה להסתדר עם התאומים. הרגשתי הזדהות עם הדמות. חשבתי לעצמי באיזה דיוק הסופרת רושמת את ההתנהגות של התאומים והתנהגותה של האם. חשבתי כי אין מצב שהיא תרשום את הספר הזה, ללא חוויות דומות שהיא עברה.

מכירים את התענוג במנוחה ובטלה, כן אתם קוראים טוב, לנוח ולא לעשות כלום. למשל בשישי בערב, או בשבת בבוקר. אני ממש אוהבת את תחושת הזו של הבטלה. מסתבר שהתחושה המענגת הזו, לא הומצאה במאה הנוכחית, היא הייתה קיימת גם בסוף המאה ה18. הסופרת הגדירה אותה בגאונות, ספוילר "העצלות המתוקה".

יתרון נוסף, בעיניים בוגרות יותר הוא מערכת היחסים בין הבנות לסביבה ובין הסביבה לבנות, ככל שהן מתגברות. התענגתי על סצנת האירוח בהפתעה של ברוק (בעלה של מג) המביא אורח לארוחת צהריים כמצוות אשתו ללא הודעה מראש. איני מגלה , כיצד האירוח הסתיים.

יחסו של בר כלפי יצירותיה של ג'ו, מעורר תהיות ומחשבות נוספות.

אהבתי מאוד את אחרית דבר, המעשירה ומפענחת את העלילה. מעניקה פירושים וסוגרת תהיות לגבי ההתנהגויות של הדמויות וסיום העלילה.

מומלץ מאוד.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
צילה (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, תודה לך. לגבי ג'יין אייר אני חושבת כי היה בשפה ארכאית יותר מנשים קטנות. ייתכן כי בגלל היותו מעט מיושן יותר נדמה כי השפה מעט יותר גבוהה. זה היה הרושם שלי בכל מקרה.את ג'יין אוסטין טרם קראתי.
צילה (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לכם: לי יניני, רץ, חגית, אירית וחני. גם לי הוא מתאים תמיד..לא רק בימים אלה, לפעמים תלוי במצב הרוח. לגבי העצלות המתוקה, אני חייכתי מאוזן לאוזן כשקראתי את המושג הזה, שבעצם היה תרגום מצרפתית. נהדר.
חגית (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
צילה- ביקורת מקסימה. "העצלות המתוקה"?- אהבתי את המונח הזה.
הוא מתאים לי בימים אלה.
רץ (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מקסים
לי יניני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
חושבת כמוך לעניין התרגום
לי יניני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
צילה את מדהימה. כתבת wow
אירית פריד (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה שעושה לי חשק לחפש את הספר הזה ולקרוא אותו שוב ...
חני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
עצלות מתוקה ,אהבתי
-^^- (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
צילה, מסכימה לגבי התירגום. אגב, איך היה התרגום של ג׳יין אייר בעיניך? כי גם הוא כתוב בשפה שאינה גבוהה ביותר.
וצילה יקרה, האם קראת ספרים של ג׳יין אוסטן? אם לא, אני ממליצה לך
אפרתי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
קניתי אותו לפני שנה בערך. בנעורי קראתי אותו כמה פעמים, נראה איך אני קוראת אותו בהווה.
צילה (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לכולם. איזה כיף לקבל פרגון. לגבי התרגום, מילים מעטות הפריעו לי. כמו למשל "מאמי" קשה לדמיין כי בעוד מספר שנים אם ירצו לבצע תרגום חדש, יקראו לאמא "אימוש" או "חיים שלי". לא רוצה לחשוב על זה. מעדיפה כי התרגום ישמור על השפה הספרותית הגבוהה, ולא ינסה לבצע "התאמות" לימינו.
השפה הייתה נעימה לקריאה.
-^^- (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת נפלאה!
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
כייף... אגב, מה חשבת על התרגום ?
yaelhar (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מקסים!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ