ביקורת ספרותית על מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות מאת ג'יין ג'ייקובס
ספר בסדר

---

העובדה שהמחברת בחרה להקדים את המילה "מותן" למילה" "חייהן" בכותרת הספר אומרת הכל. ג'יין ג'ייקובס איננה אדריכלית או מתכננת ערים, אלא עיתונאית המשוטטת בעיר הגדולה (לרוב בניו-יורק) ומתריעה כנביאה מה תהיינה השלכות התכנון העירוני המודרני וכיצד ניתן לשפרו. על אף שג'ייקובס כתבה את הספר בשנות השישים, נבואותיה והבחנותיה תקפות גם היום. בעוד שבשנות השישים רעיונותיה בוודאי נחשבו לפורצי דרך, כיום עקרונות אלה מוכרים וידועים, ועדיין עולם התכנון העירוני (בעיקר הפרברי) ממשיך לדרוך במקום ולא ללמוד מלקחי העבר.
יחד עם זאת, לספר כמה מגרעות. נתחיל מזה שהוא מאוד ארוך, 530 עמודים של טקסט מלא ללא סכימות ותמונות כמעט בכלל. אמנם הספר לא נכתב על-ידי אשת מקצוע תכנוני, ואמנם שמו יצא למרחוק מבלי שעקרונותיו הודגמו בסכימות ובתכניות, ועדיין - זה חסר. קשה להעביר לקוראים רעיונות תכנוניים במילים בלבד. אני אדריכלית במקצועי, ומי שעוסק בתכנון יודע כי הדרך היחידה להדגים רעיון תכנוני הוא בסכימה, תכנית, חתך או פרספקטיבה. אחרת המילים הכתובות מיתרגמות אצל כל קורא למציאות אחרת, על-פי דמיונו והשקפת עולמו, באופן שיכול להיות אפילו הפוך מכוונת המחברת.
עניין נוסף שמקשה על הקריאה הוא חזרה על מושגים ורעיונות שוב ושוב. מעניין להריץ CTRL+F על פורמט הוורד של הספר כדי לספור כמה פעמים מופיעה בו המילה "רבגוניות". אם נוסיף לכך חיפושים על המילים "שימושים", "גסיסה" ו"בלוקים קצרים", נגלה שהספר חוזר על עצמו באינטנסיביות. נחזור לסכימות מקודם - לא רק שהן היו מקלות על הקריאה ושוברות קצת את רצף הטקסט, הן גם היו מדגימות בקלות ערכים שדרושות מילים רבות לתארן ("תמונה אחת שווה אלף מילים").
עניין אחרון נוגע להגהה ולתרגום. בספר יש מספר טעויות הקלדה ושגיאות קלות שראוי היה לתקן טרם הוצאתו לאור. בעת קריאת הספר מתקבלת תחושה חזקה של תרגום מאנגלית אמריקאית. אני חושבת שתרגום טוב יותר היה מייצר טקסט עברי שבנוי ממבנה משפט ומבחירת מילים שאפייניים יותר לשפה העברית.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות