ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 באוקטובר, 2016
ע"י פרל
ע"י פרל
הספר "גשר שער־הזהב" (הוצאת מ. מזרחי, 1977) מאת סופר המתח הסקוטי אליסטר מקלין, מחבר ספרי המתח הקנוניים "תותחי נברון", "הצונחים אל המוות" ו־"הסיירת יוליסס", מתאר סיטואציה שונה מאוד מאלו שתיאר בספריו אודות מבצעי הקומנדו של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
שיירת רכבי שרד ובתוכה נשיא ארצות הברית ואילי־נפט ממדינות ערב עולה על גשר שער־הזהב בסאן־פרנסיסקו. כאשר השיירה עוצרת וצופה על הנוף הנשקף מהגשר, משתלטת עליה יחידת שכירי חרב בראשות בראנסון, מומחה במבצעי סחיטה וחטיפה. בעוד הרשויות מנהלות משא ומתן עם בראנסון על גובה הכופר שהוא דורש, רק אדם אחד יכול לפתור את משבר בני־הערובה, סוכן האפ־בי־איי פול רבסון המוסווה כעיתונאי שנלווה לפמליית הנשיא. רבסון, כפי שמעיד עליו מנהל האפ־בי־איי הגנבך, הוא "חסר־מעצורים, יהיר, סולד ממרות, זאב בודד שמתייעץ עם הממונים עליו רק תחת לחץ, וגם אז הולך בדרכו" (עמוד 101). בקיצור הגיבור הקלאסי.
בשיאו של הספר מתמודד רבסון עם בראנסון "שכיוון היטב, סחט את ההדק לאט־לאט – וצעק בכאב כאשר נחת מקלו של הנשיא על לחיו. רבסון השתטח במעבר וימינו לפתה את אקדחו של גיסקארד. עד שהתרחק בראנסון ממקלו של הנשיא ופנה שוב לאחור, כבר היה רבסון מוכן. הוא ראה רק את ראשו של בראנסון, אך הוא היה מוכן" (עמוד 254). בסך הכל ספר מתח חביב מאוד.
קראתי את הספר כבר בילדותי וגם בקריאה מאוחרת לא נס ליחו. מנגד, מוטב היה למקלין לו היה נצמד לז'אנר ספרי המתח והריגול של מלחמת העולם השנייה, בהם הצטיין יותר מכל אחד אחר. גם כך בהחלט אפשר. מקלין הוא מקלין וההנאה מובטחת.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
